פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 7 שנים
+
{{אין תמונה|גבר}}
'''מרדכי שוורץ''' ('''שורץ''') (ינואר [[1914]], [[י"ז בכסלו]] [[ה'תרע"ד]] – [[16 באוגוסט]] [[1938]], [[י"ט באב]] [[ה'תרצ"ח]]) היה [[שוטר]] [[יהודי]] ב[[משטרת המנדט]] אשר בימי [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] הואשם ב[[רצח]] שוטר [[ערבי]], נידון ל[[עונש מוות|מוות]] ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] בגיל 24.
 
==קורות חייו==
מרדכי שוורץ (Schwarcz) נולד בשנת [[1914]] ב[[עיירה]] [[קומרנו]] (Komárno, ב[[הונגרית]]: קומרום, Komárnom) שבחלק ה[[הונגריה|הונגרי]] של [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ולאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בתחומי [[צ'כוסלובקיה]]<!-- הגבול החדש בין הונגריה לצ'כוסלובקיה חצה את העיירה לשתיים, כך שנוצרו שתי עיירות: Komárno שבסלובקיה ו-Komárom שבהונגריה (שם זה היה גם שמה ההונגרי של העיירה המקורית). הואיל ונכתב בכמה מקורות שנולד בצ'כוסלובקיה, הכוונה כנראה לכך שגדל בחלק הצ'כוסלובקי. -->; כיום בדרום-מערב [[סלובקיה]]) בן למשפחה יהודית מסורתית מרובת ילדים.<!-- באתר מוזיאון השואה האמריקני מצוין 14 ילדים --> אביו יעקב (יֶנו) היה חוואי (כמו יהודים רבים באזור זה), ובמשפחתו דיברו רק [[הונגרית]] ו[[גרמנית]].{{הערה|שם=מוזיאון השואה|1=[http://digitalassets.ushmm.org/photoarchives/detail.aspx?id=1086345&search=YISHUV+LEADERS&index=19 Group portrait of members of the British mandate police force in Haifa], ובה משה שוורץ, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}.}} שוורץ למד בעיר [[ברטיסלבה]], ובעת לימודיו הצטרף לקיבוץ [[הכשרה]].{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} לאחר מכן למד ב[[שירני]], ועם תום לימודיו עבד זמן-מה בעסק המשפחתי. בשנת [[1933]], כשהיה בן 19, [[העלייה החמישית|עלה שוורץ לארץ ישראל]], למגינת לבם של הוריו.{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} בארץ עבד בחקלאות ובבנייה, והצטרף לארגון "[[ההגנה]]".
מרדכי שוורץ נולד בשנת 1914 ב[[עיירה]] קומרני שב[[צ'כוסלובקיה]]. עלה ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1933]]. בינואר [[1937]] התגייס למשטרת המנדט, וב-[[31 באוגוסט]] 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]]. ב-[[30 ביולי]] 1937, בעת [[המרד הערבי הגדול]], רצחה כנופיה ערבית שני יהודים מ[[כרכור]], חברים של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, ירה שוורץ בשוטר ערבי בשם מוסטפא חורי והרגו בתחומי מחנה הנופש שעליו שמרו. שופט חוקר החליט ב-16 בנובמבר 1937 להעמיד את שוורץ לדין באשמת רצח בכוונה תחילה{{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית הדין לפשעים חמורים|1937/11/17|00113}}}}. משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]], ובדין ישב [[זקן השופטים]] [[המנדט הבריטי|המנדטוריים]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]], כדן יחיד.
 
בעקבות פרוץ [[המרד הערבי הגדול]] ב-[[1936]] נענה שוורץ לקריאת מנהיגי היישוב והתגייס בינואר [[1937]] ל[[משטרת המנדט]]. הוא שירת בתחילה בחיפה,{{הערה|שם=מוזיאון השואה}} וב-[[31 באוגוסט]] 1937 הוצב לשרת במחנה הנופש של [[הנציב העליון]] ב[[עתלית]] יחד עם שוטר [[פלסטינים|ערבי]] בשם מוסטפא חורי, שישן עמו באוהל. הימים ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, והשוטר הערבי הקניט אותו והביע באוזניו שמחה על מקרי הרצח של יהודים בידי ערבים. ב-[[30 ביולי]] 1937 רצחה [[כנופיה]] ערבית את [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=506153 דניאל (דשקה) סטניצקי] ו[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=505843 איסר טנקוס] מ[[כרכור]], חבריו של שוורץ, שיצאו לבדוק מכון-מים ליד היישוב. שוורץ למד על כך יומיים לאחר מכן, ב-[[2 בספטמבר]] 1937, כשיצא לעתלית להחליף שם ספרים.<!-- בדף שבאתר "נזכור את כולם" מצוין כי "ביום 2.9.1937... הגיעה אליו ידיעה על רצח שני חבריו בהכשרה החלוצית בברטיסלאבה. נוספה על כך הידיעה על רצח שני יהודים ליד כרכור ב29.8.1937 ויהודי אחד ליד ירושלים למחרת היום"; וזו אחת מכמה גרסאות. עד שיימצא מקור נוסף שמזכיר רצח של חבריו מברטיסלבה – השניים מכרכור מבוגרים ממנו בכמה שנים, מוצאם מגרודנו ועלו הרבה לפניו – הגרסה שלפיה מדובר ברצח של השניים מכרכור, שהיו ככל הנראה חבריו, היא המסתברת ביותר. --> שוורץ היה המום מן הידיעות, וכששב לאוהל שבתחומי מחנה הנופש שעליו שמרו, ירה בשוטר הערבי בשנתו והרגו.
שוורץ הכחיש את המעשה, אך הוכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-[[29 בינואר]] [[1938]] הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ברצח ודן אותו למוות. שוורץ הועבר לכלא [[עכו]] כשהוא לבוש במדי אסיר אדומים, כנהוג לגבי נידונים למוות בתקופת המנדט. ערעור שהגיש שוורץ לבית המשפט העליון המנדטורי ב[[ירושלים]] החל להשמע ב [[28 בפברואר]] 1938. בראשית אוגוסט 1938 דחה בית המשפט את הערעור והנציב העליון אישר את גזר דין המוות{{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}}}.
 
ב-16 בנובמבר 1937 החליט [[שופט חוקר]] להעמיד את שוורץ לדין באשמת רצח בכוונה תחילה.{{הערה|{{דבר||מ. שוורץ לבית-הדין לפשעים חמורים באשמת רצח השוטר הערבי במחנה הנציב|1937/11/17|00113}}.}} משפטו החל ב[[חיפה]] ב-[[19 בינואר]] [[1938]], ובדין ישב [[זקן השופטים]] ה[[המנדט הבריטי|מנדטוריים]], השופט [[הארי הרברט טראסטד]], כדן יחיד.{{הערה|{{דבר||משפטו של מ. שוארץ בפני זקן השופטים כדן יחידי|1938/01/20|00103}}.}} לשוורץ סייע עורך הדין [[אהרן חטר-ישי]].{{הערה|{{דבר||במשפט מרדכי שוארץ|1938/01/21|00114}}.}}
ב[[ארצות הברית]] יצאו 11 איגודים [[יהודי|יהודים]] ו[[נצרות|נוצרים]], בהם [[אגודת הרבנים]] החרדים באמריקה, [[אגודת ישראל]], [[תנועת המזרחי]], [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]] מיסודה של [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]] וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל, בקריאה לשר המושבות הבריטי לחון את שוורץ, אך קריאתם לא נענתה.
 
שוורץ הכחיש את המעשה, אך הוכחהוּכח כי הכדורים נורו מרובהו. ב-[[29 בינואר]] [[1938]] הרשיע השופט טראסטד את שוורץ ברצח ודןו[[עונש מוות|דן אותו למוות]]. שוורץ הועבר לכלא [[עכו]] כשהוא לבוש במדי אסיר אדומים, כנהוג לגבי נידונים למוות בתקופת המנדט. [[ערעור]] שהגיש שוורץ לביתל[[מועצת המלך]] דרך בית המשפט העליון המנדטורי ב[[ירושלים]] החל להשמעלהישמע ב -[[28 בפברואר]] 1938. בראשית אוגוסט 1938 דחהנדחה ביתהערעור המשפטמטעמים את הערעורפורמליים, והנציב העליון אישר את גזר דין המוות.{{הערה|{{דבר||אושר גזר דינו של מרדכי שוארץ|1938/08/02|00113}}.}}.
שבוע לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג, ביקרו את שוורץ בכלא עכו ארוסתו וחבריו. מרדכי שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה נכח כתב העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ומרדכי שוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה ל[[שלמה בן יוסף]].
 
ב[[ארצות הברית]] יצאו 11 איגודים [[יהודייהדות ארצות הברית|יהודים]] ו[[נצרות|נוצרים]], בהם [[אגודת הרבנים]] החרדים באמריקה, [[אגודת ישראל]], [[תנועת המזרחי]], [[הסתדרות ציונית חדשה|ההסתדרות הציונית החדשה]] מיסודה של [[ציונות רוויזיוניסטית|התנועה הרוויזיוניסטית]] וההתאחדות האמריקאית-נוצרית למען ארץ ישראל, בקריאה לשרל[[שר המושבות]] הבריטי [[חנינה|לחון]] את שוורץ,{{הערה|{{דבר||מבקשים חנינה לשוארץ|1938/08/15|00609}}.}} אך קריאתם לא נענתה.
מרדכי שוורץ הוצא להורג ב[[תלייה]] ב-[[16 באוגוסט]] 1938, ונקבר בבית העלמין "חוף הכרמל" (בית העלמין הישן) שבחיפה.
 
שבוע לפני המועד שנקבע להוצאתו להורג, ביקרו את שוורץ בכלא עכו ארוסתו וחבריו. מרדכי שוורץ שוחח עמם בשלווה ומתוך השלמה עם העונש שנגזר עליו. בפגישה נכח כתב העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", ומרדכי שוורץושוורץ אמר לו כי הוא הולך למות בגלל שגיאתו הפרטית ופונה בבקשה לכל המפלגות לא לנצל את מותו לצרכים פוליטיים ולא לעשותו "קדוש" כפי שנעשה ל[[שלמה בן יוסף]].
 
מרדכי שוורץ [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[תלייה]] ב-[[16 באוגוסט]] 1938, ונקבר בביתב[[בית העלמין "חוף הכרמל"]] (בית העלמין הישן) שבחיפהבחיפה. במותו הותיר ארוסה.
 
==הערכה==
לאחר הוצאתו להורג התפרסם בעיתון "דבר" מכתב שכתב מרדכי שוורץ למערכת העיתון, יום לפני תלייתו, ב-[[15 באוגוסט]] 1938. את מכתבו מסר למפקד הכלא, שהעבירו לשלטונות המנדט ב[[ירושלים]], שאישרואשר אישרו את שיגורו לעיתון. במכתב כתב{{הערה|{{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב לדבר מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}:
 
{{ציטוט||תוכן=
הנני מבקש מכם לפרסם את השורות הבאות אחרי מותי. בקשתי האחרונה היא מהציבור העברי בארץ ובגולה לא לעשות שום מעשים היכולים להביא למעשי אלימות ופורענות בקשר עם התלייה שלי.{{ש}} כדי להימנע שלא ינצלו את ההזדמנות הזאת אנשים ידועים [=כלשהם] למעשי פרובוקציות, היכולים לגרום לשפיכת דמי אנשים חפים מפשע, הנני מודיע שאין לי שום קשר עם התנועה הזאת ולפי השקפתי הנני מתנגד לטרור ולשפיכת דם.{{ש}} את המקרה שלי חושב אני לשגיאה פרטית ברגע שטירוף הדעת תקף אותי. אני מתחרט למעשה [=על המעשה] בכל לבי ומקבל עלי את גזר- הדין ברצון.{{ש}} דרישת שלום לכל החברים ברמת -גן ובשכונתושכונת בורכוב. תסלחו בעד זה שבגדתי בחינוך ובתנועה שלנו.{{ש}} '''אל תלכו בעקבותי!'''
::::שלום לכולכם.
:::אל תלכו בעקבותי!
:::מרדכי שוארץ
::::שלום לכולכם.
:::בית-הסוהר, עכו, 15.8.38
|מקור=מרדכי שוורץ, עיתון דבר}}
|מקור={{דבר|מרדכי שוארץ|מכתב ל"דבר" מאת מ. שוארץ לפני מותו|1938/08/24|00500}}}}
 
עם זאת, לפני מותו כתב שוורץ: {{ציטוט||תוכן=
"האמינו לי, אינני מצטער על מה שהיה. אלוהי ישראל, בוחן לבבות, יודע עד כמה צריך היה הערבי הזה להיהרג. הוא קפץ משמחה כשסיפר על ההרוגים בכרכור, התפאר שיהרוג את כל הילדים והנשים בתל-אביב. לא יכולתי לשמוע את דבריו ונקמתי בשביל אחי שנהרגו אותו יום. כך היה עושה כל יהודי שהיה שומע התעללות זאת מפי ערבי."|מקור={{חלל מערכות ישראל|506521}}}}.
 
מרדכי שוורץ לא נמנה בדרך-כלל עם [[עולי הגרדום]]: הוא רצח כעניין אישי, ולא כנציג של מחתרת הפועלהפועֵל בשליחותה ("ההגנה" התנערה ממנו לחלוטין, גם בזמן המשפט וגם אחרי התליההתלייה, ועד היום, מעולם לא ראתה במעשהו - מעשה שלה). גם במשפטו לא ניסה שוורץ להציג את הרצח כפעולה לאומית או כפעולה של ארגון "ההגנה", אלא טען שמדובר בתאונה (בית-המשפט קבע שהרצח היה תוצאה של נקמה), זאת בניגוד לעולי הגרדום, אשר פעלו בשליחות ארגוניהם, מעולם לא התכחשו למעשיהם, ואף הפכו את אולם המשפט עצמו לזירת מאבק מדיני. שוורץ נשפט (מרצונו) בבית- המשפט לפשעים חמורים (ולא בבית-ב[[בית דין צבאי]]) כרוצח פלילי רגיל (הוא קיווה שכך יוכל לזכות להקלה בעונש).
 
==קישורים חיצוניים==
* {{חלל מערכות ישראל|506521}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/history/lapidot/4-2.htm פסקי-דין מוות: מרדכי שוורץ] מתוך יהודה לפידות, "לידתה של מחתרת: האצ"ל בשנות השלושים", תל אביב: ברית חיילי האצ"ל, תשס"ב 2001, ב[[אתר דעת]]
* [http://digitalassets.ushmm.org/photoarchives/detail.aspx?id=1086345&search=YISHUV+LEADERS&index=19 Group portrait of members of the British mandate police force in Haifa], ובה משה שוורץ, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] {{אנגלית}}
*רמי נוידרפר, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-2311.htm מרדכי שוורץ – העולה לגרדום שנשכח], באתר אימגו
*[http://www.daat.ac.il/DAAT/history/lapidot/4-2.htm פסקי דין מוות נגד יהודים בשנות השלושים], מתוך "לידתה של מחתרת" מאת יהודה לפידות באתר "דעת"
* {{הארץ|[[יוסי מלמן]]|למי אתה שייך מרדכי שוורץ? המאבק על הנצחתו של עולה הגרדום הנשכח|1154828|08/03/108 במרץ 2010}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=P3IEC80ykHY מרים רוזנטל, אחותו של מרדכי שוורץ, בראיון לתולדותלפרויקט תולדות ישראל], באתר [[youtube]] {{וידאו}}
http://www.youtube.com/watch?v=P3IEC80ykHY
 
==הערות שוליים==
 
{{מיון רגיל:שוורץ, מרדכי}}
 
[[קטגוריה:היישוב]]
[[קטגוריה:אנשי משטרת המנדט]]
[[קטגוריה:מורשעים ברצח בישראל]]
[[קטגוריה:הוצאות להורג בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:הוצאות להורג: יהודים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]
 
{{אין בינוויקי|02:04, 25 בנובמבר 2008 (IST)}}
 
[[en:Mordechai Schwarcz]]
106,875

עריכות