ימי הביניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 217.132.251.217 (שיחה) לעריכה האחרונה של Botend |
מ ←מערבולת של משברים: קישורים פנימיים |
||
שורה 134:
'''הרעב הגדול של השנים 1315-1317''' (לעתים מתוארך לשנים 1315-1322) היה הראשון בסדרה של משברים רחבי היקף שהיכו ביבשת אירופה בתחילת המאה ה-14. מיליונים מתושבי היבשת נספו ברעב שנמשך מספר שנים והוא מסמן סוף ברור לתקופת הצמיחה והפריחה שחוותה היבשת מהמאה ה-11 עד למאה ה-13. מזג אוויר קשה באביב שנת 1315, גרם לשדות להניבו יבול דל ורבים אף לא הניבו כלל, המחסור הקשה במזון נמשך במהלך כל שנת [[1316]] והסתיים רק בקיץ 1317. יבשת אירופה לא התאוששה באופן מלא עד לשנת [[1322]]. תקופה זו סומנה ברמות פשיעה קיצוניות, מחלות ותמותה גבוהה, תוחלת החיים הממוצעת באירופה בשנת [[1376]] הייתה מעט מעל 35 שנה ובזמן הרעב הגדול ירדה תוחלת החיים לפחות מ-30. לרעב זה היו השלכות לגבי תפקוד הכנסייה, המדינה, החברה האירופאית ופורענויות אחרות שחוותה היבשת במהלך המאה ה-14. הרעב הגדול היה מוגבל לצפונה של אירופה בלבד וכלל את צפון צרפת, האיים הבריטיים, ארצות השפלה, סקנדינביה, גרמניה ומערב פולין<ref name=extent>{{cite news| author=William C. Jordan | url=http://books.google.ca/books?id=0aDsjjZrYCwC&pg=PA16& | title=The Great Famine | date=1996 }}</ref>, המדינות הבלטיות הושפעו גם כן מהרעב אם כי לא כולן בצורה ישירה<ref>ref name=baltic>{{cite news| author=William C. Jordan | url=http://books.google.ca/books?id=0aDsjjZrYCwC&pg=PA16&#PPA12,M1 | title=The Great Famine | date=1996 }}</ref>, נזקי הרעב הוגבלו בדרומה של היבשת בידי שרשרת הרי האלפים וה[[פירינאים]].
[[קובץ:Il_Morbetto.jpg|ימין|ממוזער|200px|[[המוות השחור]]]]
'''המוות השחור''' מגפת [[המוות השחור]] הייתה מגפה שהשתוללה בכל רחבי אירופה, בכמה גלים, בין השנים 1347-1351. קיימים חילוקי דעות לגבי הגורם למחלה, כאשר התרחישים האפשריים העיקריים הם מגפת [[דבר (מחלה)|דבר]],[[אבעבועות שחורות]] ו[[וירוס]] ה[[אבולה]]. מניחים כי מגפה החלה ב[[מרכז אסיה]] ומשם התפשטה מזרחה ב[[דרך המשי]] על ידי סוחרים וצבאות מונגוליים ל[[חצי האי קרים]] בשנת [[1346]]. צבא מונגולי שהטיל מצור על עיר הנמל קאפה שבחצי האי קרים סבל מהמגפה, כדי להדביק את התושבים ירה הצבא המונגולי את הגוויות המזוהמות במחלה לעבר העיר על ידי בליסטראות, פעולה זו נחשבת לאחד המקרים הראשונים של שימוש ב[[נשק ביולוגי]]. סוחרים מהעיר [[גנואה]] שבאיטליה נמלטו מהעיר הנצורה והעבירו את המחלה בספינותיהם לסיציליה ומשם היא התפשטה לאירופה, בשנת [[1348]], בתוך חמש שנים התפשטה המגפה בכל רחבי אירופה, למעט אזורים נרחבים בפולין והגיעה אף לנסיכויות הרוסיות ולכל האיים הבריטיים.
בעקבות הידלדלות האוכלוסייה באירופה, נוצר שפע של מזון, אך מחסור חמור בידיים עובדות הביא לעלייה במחיר העבודה.<ref>Duby, p. 270; Koenigsberger, p. 284; McKisack, p. 334.</ref> ניסיונות של בעלי האדמות להוריד בכוח את שכר העבודה באמצעות חקיקה, כמו זו שנעשתה באנגליה בשנת [[1351]] שקבעה כי שכר העבודה יחזור לרמות שהיו לפני פרוץ המגפה בשנת 1348, נדונו לכישלון.<ref>Koenigsberger, p. 285.</ref> ניסיונות אלה השיגו לא יותר מתרעומת וזעם בקרב אוכלוסיית האיכרים, שהובילה למרידות בצרפת בשנת [[1358]] ובאנגליה בשנת [[1381]].<ref>Cantor, p. 484; Hollister, p. 332; Holmes, p. 303.</ref> התוצאה ארוכת הטווח הייתה סופה של ה[[צמיתות]]<ref>Cantor, p. 564; Hollister, pp. 332–3; Koenigsberger, p. 285.</ref> במערב אירופה ותחילת סופו של המשטר הפאודלי. במזרח אירופה, לעומת זאת, יכלו בעלי האדמות לנצל את המצב העגום כדי להכריח את האיכרים לשיעבוד מדכא יותר.<ref>Hollister, pp. 332–3; Jones, p. 15.</ref>
| |||