זילותא דבי דינא – הבדלי גרסאות

לשיטתו הביא רבא ראיה מברייתא שבא פוסק [[רבי מנחם בר יוסי]], כי כאשר באו עדים האומרים כי בעלה של [[אשת איש]] נפטרה ומותר לאשתו להנשא, ולאחר מכן באו עדים אחרים סותרים האומרים כי בעלה חי, תלויה ההלכה אם האשה כבר נישאה: לכתחילה לא תנשא האשה, אך אם נישאה האשה על פי פסק בית הדין שהסתמך על העדים הראשונים, לא יבטלו בית הדין את פסק הדין, אלא יתירו לאשה להמשיך את חיי הנישואין עם בעלה השני, וזאת מפני [[זילותא דבי דינא|כבוד בית הדין]], שלפיו יש לבית הדין לשמור על כבודו במקירם גבוליים, ולכן יסתמכו בית הדין במקרה כזה על עדות העדים הראשונים - שהבעל מת - כל עוד עדותם לא הופרכה בוודאות. (בתלמוד הוסבר כי מדובר באשה שיודעה בעצמה בבירור שבעלה מת אלא שראיותיה אינן כאלו הקבילות בפני בית הדין, ובעלה הוא אחד מהעדים שבאו להעיד עליה כי היא פנויה ובעלה מת, כך ששני בני הזוג יכולים להסתמך על הידוע להם, וכל עוד בית הדין לא יודע אחרת בבירור אין הם יכולים למנוע מהם להמשיך בחיי הנישואין){{הערה|{{בבלי|כתובות|כב|ב}}.}}.

 

 

==הערות שוליים==