ויקיפדיה

אליזבת בואן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 4:
==חייה==
 
אליזבת בואן נולדה ב-7 ביוני 1899 בהרברט פלייס 15 ב[[דבלין]], [[אירלנד]] ו[[טבילה לנצרות|הוטבלה לנצרות]] בכנסיית סנט סטפנס הסמוכה ברחוב אפר מאונט. הוריה הנרי צ'ארלס קול בואן ופלורנס קוֹלי בואן הביאו אותה אחר-כך ל-לארמון המפטון קורט (Bowen’s Court) ב-Farahy, ליד קילדוריי, מחוז [[קורק]], שם שהתה בימי הקיץ. כשאביה לקה בנפשו ב-1907, עברו היא ואמה לאנגליה, ולבסוף התיישבו בהייד. לאחר לכתה של אמה לעולמה ב-1912, גידלו את בואן דודותיה. היא למדה בבית הספר דאון האוס, אותו ניהל אוליב ויליס. אחרי שלמדה זמן מה בבית ספר לאמנות ב[[לונדון]], החליטה שכישרונה טמון בכתיבה. היא בילתה בחברתה של [[קבוצת בלומסברי]] ונהייתה חברתה הקרובה של רוז מקאולי, שסייעה לה למצוא מוציא לאור לספרה הראשון, אסופת סיפורים קצרים בשם Encounters {{כ}}(1923).
ב-1923 נישאה לאלן קמרון, מנהל במערכת החינוך שעבד אחר-כך ב[[BBC]]. הנישואים תוארו כ"נטולי מין, אבל כזוגיות מספקת." היא ניהלה רומנים שונים מחוץ לנישואים, בכללם אחד עם צ'ארלס ריצ'י, דיפלומט קנדי שהיה צעיר ממנה בשבע שנים, שנמשכו למעלה משלושים שנה. היה לה רומן עם הסופר האירי שון או'פוליין ומערכת יחסים עם המשורר האמריקאי מאי סרטון. בואן ובעלה התגוררו בתחילה ליד [[אוקספורד]], שם התרועעו עם מוריס בורה, ג’ון ביוקן וסוזן ביוקן, ושם היא כתבה את הרומנים הראשונים שלה, בכללם The Last September{{כ}} (1929). בעקבות פרסומו של To the North{{כ}} (1932), הם עברו לקלארנס טאראס 2, [[ריג'נטס פארק]], לונדון, שם בואן כתבה את The House in Paris{{כ}} (1935) ואת The Death of the Heart {{כ}}(1938).
 
[[File:St Colman's Church, Farahy - geograph.org.uk - 1392163.jpg|שמאל|ממוזער|180px|כנסיית סנט קולמן, Farahy, מחוז [[קורק (מחוז)|קורק]], מקום קבורתה של בואן]]
ב-1930 הייתה בואן האשה הראשונה שירשה את Bowen'sארמון Courtהמפטון קורט, אולם נותרההמשיכה להתגורר באנגליה והרבתה לבקר באירלנד. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] היא עבדה בשביל משרד המידע הבריטי, דיווחה מדיניותה של אירלנד, במיוחד בנושא הנייטרליות האירית.
<ref>
Notes On Éire: Espionage Reports to Winston Churchill by Elizabeth Bowen. (2nd Edition). Aubane Historical Society (2008), Elizabeth Bowen: The Enforced Return by Neil Corcoran, Oxford University Press (2004), and That Neutral Island by Clair Wills, Faber and Faber (2007).
שורה 22:
במהלך ואחרי המלחמה היא כתבה ספרים על חוויותיה בזמן המלחמה בלונדון The Demon Lover and Other Stories {{כ}}(1945) ו- The Heat of the Day {{כ}}(1948). הוענק לה התואר מפקדת [[מסדר האימפריה הבריטית]] ב-1948.
 
בעלה יצא לפנסיה ב-1952 והם התיישבו ב-Bowen’sבארמון המפטון קורט Court, מקום בו אלן קמרון נפטר מספר חודשים אחרי-כן. מאז שירשה אותה ביקרו אותה סופרים רבים ב-Bowen’sבארמון המפטון קורט Court, בכללם [[וירג'יניה וולף]], יודורה וולטי, קרסון מק'קאלרס ו[[אייריס מרדוק]]. במשך שנים נאבקה בואן
על מנת לשמור על הבית, הרצתה בארצות הברית על-מנת להרוויח כסף. ב-1957 ידידה פטריק הנסי צייר את דיוקנה ב-Bowen’sבארמון המפטון Courtקורט. היא נסעה לאיטליה ב-1958 כדי לחקור ולהכין את A Time in Rome {{כ}}(1960), אולם בשנה שאחרי-כן אולצה בואן למכור את Bowen'sארמון המפטון Courtקורט האהוב עליה. הוא נהרס ב-1960. אחרי שהייתה כמה שנים בלי בית קבע, התיישבה בואן לבסוף ב'קארברי', צ'רץ' היל, הייד ב-1965.
 
הרומן האחרון פרי עטה, "אוה טראוט" (1968), זכה בפרס לזכרו של ג'יימס טייט ב-1969 והיה מועמד סופר ל[[פרס מאן בוקר]] ב-1970. אחר-כך, היא הייתה בין השופטים (ביחד עם ידידה סיריל קונולי) שהעניקה את פרס מאן בוקר לג'ון ברגר על ספרו G. היא שהתה בחג המולד של 1972 ב[[קינסייל]], [[קורק (מחוז)|מחוז קורק]] ביחד עם חבריה רב-סרן סטפן ורנון וליידי אורסולה ורנון (בתו של דוכס וסטמינסטר) אולם אושפזה עם שובה לביתה. שם ביקרו אותה [[ישעיהו ברלין]], סיריל קונולי, אורסולה ורנון, רוזמונד ליהמן, הסוכן הספרותי שלה ספנסר קרטיס בראון, וצ'ארלס ריצ'י.
שורה 30:
</ref>
 
אליזבת בואן הלכה לעולמה כתוצאה מ[[סרטן הריאה]] בבית החולים לונדון ב-22 בפברואר 1973, היא הייתה בת 73 במותה. היא קבורה ביחד עם בעלה בחצר כנסיית Farahy, בסמוך לשער של Bowen’sארמון Courtהמפטון קורט. יש שלט זיכרון לזכרה (שנושא את מילותיו של ג'ון ספארו) בכניסה לכנסיית סנט קולמן ב-Farahy, שם נערך יום לזכרה מדי שנה.
 
ב-1977 ויקטוריה גלנדינינג פרסמה את ה[[ביוגרפיה]] הראשונה על אליזבת בואן. ב-2009 פרסמה גלנדינינג ספר אודות מערכת היחסים בין ריצ'י לבואן, המבוסס על יומניה ומכתביה אליו.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אליזבת_בואן"