קניין חזקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7:
למרות שמה המשותף ל[[חזקה (הלכה)|חזקת ראייה]], אין ביניהם כל קשר. ה[[ריטב"א]] מוכיח זאת, מכך שבעוד שקניין חזקה נעשה דווקא על ידי פעולה בגוף הקרקע ואין די באכילת פירות הקרקע, הרי ש[[חזקת קרקעות|חזקה בקרקעות]] נעשית דווקא על ידי אכילת פירות הקרקע, אך במעשה חזקה על הקרקע עצמה, כמו נעילת דלתה או תיקון גדר מסביב לה, אינו נחשב לחזקה. אך יש הסוברים שקיים קשר בין חזקת ראייה לקניין חזקה{{הערה|רב האי גאון בספר המקח שער ג', על פי {{בבלי|בבא בתרא|נב|ב}}, וב"אור תורה" העיר עוד, שב{{בבלי|בבא בתרא|מב|ב}} שהמשנה משווה את שני החזקות במשנה אחת כאילו יש קשר אדוק ביניהם.}}.
 
קניין החזקה הוא כאשר אדם נועל בית או שטח או פורץ בה פרצה. נחלקו הראשונים האם נעילת דלת נחשבת לחזקה, או לא. לפי ה[[רשב"ם]] נעילת דלת אנה נחשבת לחזקה, שכן אין דבר זה מעשה בעל הבית, אלא כאורח המבריח נזקים מנזקי בעל הבית, דבר שמחוייב כל אחד לעשות במידת האפשר, ורק התקנת מנעול בדלת נחשבת לקניין חזקה. לעומת זאת, [[רבינו יונה]] חלוק על כך ומסביר שרק כאשר קיים נזק המוכן ועומד להבא בשעת מעשה, הצלת הבית ממנו על ידי נעילה אינה מעשה בעל הבית אלא מעשה מצווה, אבל נעילה שלא בשעת הנזק היא קניין טוב{{הערה|שם=רבי יונה|רבינו יונה בבבא בתרא נב ב.}}.
 
נחלקו הראשונים האם מועלת חזקה בקניית קרקע מאדם אחר, או רק בקנית קרקע מנכסי הפקר{{הערה|שם=רבי יונה}}.
==המקור בתנ"ך ובתלמוד ==
החזקה היא אחת משלוש דרכי ה[[קניין]] של הקרקעות, כמאמר ה[[משנה]] ב[[מסכת קידושין]]: "נכסים שיש להם אחריות{{הערה|נכסים שיש להם אחריות הכוונה לקרקעות, והמילה אחריות משמעה שניתן לשלם מקרקעות אלו את חובות בעליהן, ואילו נכסים שאין להם אחריות הכוונה למטלטלין}}. (=קרקעות) נקנין ב[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] וב[[שטר]] וב'''חזקה'''". (פרק א משנה ה), אך קניין זה שונה מהשניים האחרים בכך שהם מתבצעים על ידי העברה פיזית לעומתו שמתבצע באופן [[מופשט]], ובקניין זה הקונה קונה את הקרקע בכך שהוא נועל את ה[[שער]], או מעמיד גדר, או חופר תעלה, סביב הקרקע.