תאונת פגע וברח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ שוחזר מעריכות של 129.98.209.106 (שיחה) לעריכה האחרונה של עדירל |
||
שורה 18:
בישראל מתרחשות מדי שנה בממוצע מעל 700 תאונות פגע וברח עם נפגעים, מתוכם כ-18 תאונות קטלניות בהן נהרג אדם אחד או יותר {{הערה|[http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/file/pga_brah2011.pdf תאונות פגע וברח תמונת מצב], אתר אור ירוק, 2011}}. בשנים 1996-2008 נתפסו או הסגירו את עצמם כ-70% מהנהגים בתאונות פגע וברח קטלניות {{הערה|{{ynet|הלל פוסק|מגפת פגע וברח - האמת מאחורי ההיסטריה|3612234|25 באוקטובר 2008|}}}}.
למרות שהעונש המירבי על הפקרה הוא 7 או 9 שנות מאסר, במשך השנים הסתפקו בתי המשפט בגזירת עונשים של מספר חודשי מאסר עד שנתיים, במקרים בהם ההפקרה היתה העבירה העיקרית. העלאת רף הענישה הסתמנה בשנת 2010 כאשר השופט גורפינקל פסק שש שנות מאסר על הפקרה בנוסף לעונש חמור ביותר על הריגה. בית המשפט העליון הקל בעונש, וקבע עונש של ארבע שנות מאסר על עבירת ההפקרה תוך שהוא קובע: "יש להניח כי פסק דין זה יהווה נדבך להעלאה הדרגתית של רף הענישה" {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/470/022/e06/10022470.e06.htm ע"פ 2247/10, שי סימון נגד מדינת ישראל], סעיפים 82, 87, 88}}.
למרות שהחוק מטיל את חובת העצירה על נהג הרכב בלבד, הרשיעו בתי המשפט נוסעים ברכב בעבירה של סיוע להפקרה, ואלו נדונו לעונשים של עד שנתיים וחצי מאסר {{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/01/260/036/G09/01036260.g09.htm רע"פ 3626/01]}}{{הערה|{{nrg|אחיקם משה דוד|9 שנות מאסר בפועל לדורס הילדה טל זינו|956/014|20 באוקטובר 2009|}}}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/470/022/e06/10022470.e06.htm ע"פ 3164/10, שלום ימיני נגד מדינת ישראל]}}.
| |||