הבהלה לזהב (קליפורניה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוספת תמונות |
הוספת פרקים |
||
שורה 75:
[[קובץ:X-60072.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרייה הידראולית. תמונה שצולמה בין השנים [[1857]] ו-[[1870]]]]
בערך בשנת [[1853]] עברו הכורים לשלב הבא בהתפתחות הטכנולוגית: כרייה הידראולית. בשיטה זו מזרימים סילון מים בעוצמה רבה אל עבר המדרונות ו[[צוק|הצוקים]] שתוחמים את מי הנהרות, המים סוחפים איתם את העפר המתפורר אל עבר תעלות שנחפרו, שם שוקע הזהב בקרקעית התעלה ונאסף אחר כך ביד. מעריכים כי בשיטה זו נאספו 340 טון זהב, בשווי של כ-15 מיליארד דולר כיום. שיטת כרייה זו פותחה אז לראשונה, והיא התפשטה משם למכרות נוספים ברחבי העולם.
שיטה אחרת כונתה "קויוטינג", על שם ה[[זאב ערבות|קויוט]]. הכורה היה חופר בור בגדת הנהר בעומק של כעשרה מטרים, ובמקרה שהיה מוצא שם מעט זהב היה ממשיך לחפור תעלות לכל הכיוונים בתקווה למצוא עורק זהב.
שורה 86:
גם בימי הבהלה לזהב וגם בזמנים שאחריה, היו כורים שחיפשו זהב על ידי כרייה אל תוך הסלע, בדרך כלל [[קוורץ]], שמכיל את הזהב. הדבר נעשה באמצעות חפירה או [[פיצוץ]] של הסלע וחיפוש אחר זהב שנמצא בתוכו, על ידי ריסוק השברים וסינונם מהזהב על ידי שימוש במים זורמים או על ידי שימוש ב[[תגובה כימית|תגובות הכימיות]] שהזהב יוצר עם חומרים כמו [[ארסניק]] או [[כספית]] (מה שהוסיף לנזק הסביבתי). בסופו של דבר שיטה זו הייתה השיטה הנפוצה ביותר להפקת זהב.
==רווחים==
[[מחקר|מחקרים]] שנעשו לאחרונה מראים כי [[סוחר|סוחרים]] הרוויחו בתקופת הבהלה לזהב הרבה יותר ממה שהרוויחו מחפשי הזהב עצמם. האדם העשיר ביותר בקליפורניה בשנים הראשונות לבהלה לזהב היה [[איש עסקים|איש העסקים]] וה[[הוצאת ספרים|מוציא לאור]] [[סמואל בראנן]]. בראנן היה הראשון שפתח [[חנות כלבו|חנויות כלבו]] ב[[סקרמנטו]] ובאזורי כריית הזהב. מיד כשהחלה הבהלה לזהב הוא קנה את כל ציוד חיפוש הזהב שהיה בסביבות [[סן פרנסיסקו]] ומכר אותו למחפשים ברווח נאה. עם זאת, כמה מחפשי זהב גם כן הצליחו לצאת עם שלל נאה. למשל, קבוצה אחת של כורים הרוויחה בשנת [[1848]] סכום שווה ערך כיום לשלושה מיליון דולרים.
כחצי מהכורים הצליחו לעשות רווח ממוצע, גם אחרי שלוקחים בחשבון את ההוצאות. שאר הכורים, בעיקר אלו שהגיעו מאוחר יותר, הרוויחו מעט מאוד או אף [[הפסד|הפסידו]] כסף. גם מבין הסוחרים היו מפסידים גדולים, כאלו שהשקיעו בהקמת עסקים במקומות שנעזבו זמן קצר אחר כך, או שעסקיהם עלו באש באחת מה[[שריפה|שריפות]] הרבות שהשתוללו בעיירות. איש עסקים שהצליח לעשות חיל היה [[לוי שטראוס]], שהחל למכור בסן פרנסיסקו בשנת [[1853]] בגדי עבודה מ[[דנים]] וייסד את מותג ה[[ג'ינס]] שלו. אנשי עסקים אחרים ראו הצלחה בעסקי ה[[קמעונאות]], ה[[שיט|ספנות]], ה[[בידור]], ה[[בית מלון|לינה]] וה[[תחבורה]]. [[אכסניה|אכסניות]], [[מסעדה|מסעדות]], [[תפירה|מתפרות]] ו[[מכבסה|מכבסות]] היו בתי עסק מבוקשים מאוד שנוהלו לעיתים קרובות על ידי נשים שהבינו שגברים מוכנים לשלם היטב על עבודות שלא יכלו לבצע כיאות בעצמם. גם [[בית בושת|בתי בושת]] הצליחו למדי, בייחוד כאשר היו משולבים עם [[פאב|מסבאה]] ו[[קזינו|בית הימורים]].
בשנת [[1855]] השתנה האקלים ה[[כלכלה|כלכלי]] באופן דרמטי. הזהב נעשה נדיר יותר וניתן להפקה רק באמצעות קבוצות גדולות למדי של פועלים, ובעלי חברות הכרייה הם אלו שעשו את הרווחים העיקריים. בנוסף, אוכלוסיית קליפורניה הייתה כבר גדולה ומגוונת מספיק, והיה ניתן בקלות להפיק רווח מעסקים קונבנציונליים.
===נתיב הזהב===
הזהב שהופק עבר דרכים שונות. הרבה מן הזהב שימש את הכורים לקניית [[מזון]], אספקה ולינה, וכן לצרכי בידור כמו הצגות [[תיאטרון]], [[משקה חריף|משקאות חריפים]], [[הימור|הימורים]] ו[[זנות]], והעיסקאות נעשו כאשר הזהב [[מאזניים|נשקל]] בקפידה לצורך הערכת ערכו. הסוחרים והספקים שקיבלו את הזהב הזה השתמשו בו בתורם לקניית האספקה מספינות שהגיעו לקליפורניה או מ[[שיירה|שיירות]] אספקה שהגיעו לקליפורניה בדרך היבשה. חלק מן הזהב יצא מקליפורניה על ידי מחפשי הזהב עצמם שחזרו למקומות מגוריהם לאחר התקופה שהקציבו לעצמם לחיפושים, או ששלחו אותם למשפחותיהם תוך שהם ממשיכים לחפש זהב. למשל, מעריכים כי זהב בשווי 80 מיליון דולרים עשה את דרכו ל[[צרפת]] לאחר שהופק על ידי כורים צרפתיים שהגיעו לקליפורניה. [[בנק|בנקים]] בקליפורניה החלו להוציא [[שטר|שטרות]] בנקאיים אותם נתנו לכורים בתמורה לזהב, שטרות שכובדו באזור כאילו היה [[שטר כסף|שטרות כסף]] רגילים, ו[[מטבעה|מטבעות]] מקומיות יצרו מטבעות זהב משלהן. כאשר נבנתה המטבעה של סן פרנסיסקו בשנת [[1854]], ייצרו בה מטבעות רשמיים של ארצות הברית מזהב שהיה שמור עד אז כמטילים. חלק מהזהב נשלח אל [[הבנק הלאומי של ארצות הברית]] בתמורה לשטרות כסף, לשימוש בכלכלה הקליפורנית המגשגשת.
==השפעות קצרות טווח==
להגעתם של מאות אלפי תושבים חדשים בתוך כמה שנים, בהשוואה לכ-15,000 שהיו בקליפורניה עד לאותה עת, הייתה השפעות דרמטיות.
===התפתחות הממשל והמסחר===
הבהלה לזהב העירה את כלכלתה המנומנמת והנחשלת של קליפורניה, והיא נהפכה למרכז של הגירה עולמית וליעדם של מאות אלפי אנשים. המהגרים הראו לעיתים קרובות כושר [[המצאה]] יוצא דופן ומחוייבות חברתית. למשל, בעיצומה של הבהלה לזהב, הוקמו [[עיר|ערים]] ו[[עיירה|עיירות]] רבות, התאספה [[ועידת חוקה]] שניסחה את [[חוקת קליפורניה]], נערכו [[בחירות]], ונציגים נשלחו ל[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] כדי לדון באפשרות לצרף את קליפורניה כ[[מדינות ארצות הברית|מדינה]] לארצות הברית.
באותו זמן החלה ה[[חקלאות]] בקליפורניה לצבור תאוצה, במה שמכונה "הבהלה לזהב השניה של קליפורניה". [[כביש|כבישים]] נסללו, [[בית ספר|בתי ספר]] ו[[כנסייה|כנסיות]] נבנו וארגונים נוסדו. רוב ה[[הגירה|מהגרים]] לקליפורניה היו אמריקנים, ודעת הקהל לחצה לטובת קשר אמיץ יותר עם ארצות הברית. ואכן, קליפורניה הצטרפה כמדינה ה-31 של ארצות הברית ב-[[9 בספטמבר]] [[1850]] במסגרת [[פשרת 1850]].
בין השנים [[1847]] ו-[[1870]] אוכלוסיית סן פרנסיסקו גדלה מכ-500 לכ-150,000. הרווחה שהביאה הבהלה לזהב הביאה לשיפור התחבורה בין קליפורניה לבין [[החוף המזרחי (ארצות הברית|החוף המזרחי]]. [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] של [[פנמה]], החוצה את מצר היבשה של פנמה במקום בו נמתחת כיום [[תעלת פנמה]], הושלמה בשנת [[1855]], וכעת היה קל יותר לעשות את הדרך הימית בין החוף המזרחי לקליפורניה, ונוסד קו ימי קבוע שהעביר נוסעים, סחורות ו[[דואר]] בדרך המהירה שנוצרה. אחת הספינות שעשתה את הדרך מפנמה לחוף המזרחי, ה[[סנטרל אמריקה (ספינה)|סנטרל אמריקה]], טבעה מול חופי [[הקרוליינות]] ואיתה 400 מנוסעיה וכעשרה טון זהב. גם בתוך קליפורניה התפתחה הספנות, וקו ספינות עשה את מאתיים הקילומטרים מה[[חוף]] אל [[סקרמנטו]] במעלה [[נהר הסקרמנטו]].
==ראו גם==
| |||