הבדלים בין גרסאות בדף "הבהלה לזהב (קליפורניה)"

השלמת פרק
(הוספת פרקים)
(השלמת פרק)
[[קובץ:CalifornianNewspaperGoldFoundMarch15-1848.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפרסום הראשון בעיתון בסן פרנסיסקו על גילוי הזהב, [[15 במרץ]] [[1848]]]]
 
הבהלה לזהב בקליפורניה החלה בסאטרס מיל, ליד קולומה. ב-[[24 בינואר]] [[1848]], ג'ון מרשל, עובד של החלוץ מ[[סקרמנטו]] [[ג'ון סאטר]], מצא פיסת [[מתכת]] מבריקה כאשר עסק בבניית [[גלגל מים]] ב[[נהר האמריקן]]. מרשל הביא את החתיכה לסאטר, והשניים בחנו אותה. אחרי שהבדיקות שלהם העלו כי מדובר בזהב, סאטר הביע חשש שהדבר יוודע ברבים, והתוכנית שלו לבנות במקום [[אוטופיה]] [[חקלאות|חקלאית]] תעלה בתוהו כאשר רבים יציפו את האיזור בתקווה למצוא זהב, ולכן ביקש ממרשל לשמור את הדבר בסוד. אולם השמועות נפוצו בכל זאת, והן אומתו במרץ [[1848]] על ידי איש העסקים והמוציא לאור מסן פרנסיסקו, [[סמואל בראנן]]. הציטוט המפורסם ביותר הנוגע לבהלה לזהב יצא מפיו של ברנאןבראנן: הוא אירגן במהירות חנות למכירת אביזרים לחיפושי זהב, ויצא אל הרחוב כשהוא צועק: "זהב! זהב! זהב מנהר האמריקן!".
 
בזמן זה קליפורניה הייתה חלק מ[[מקסיקו]], אך זו כבר ויתרה על שליטתה באיזור לטובת ארצות הברית כתוצאה מ[[מלחמת ארצות הברית-מקסיקו]].
 
בין השנים [[1847]] ו-[[1870]] אוכלוסיית סן פרנסיסקו גדלה מכ-500 לכ-150,000. הרווחה שהביאה הבהלה לזהב הביאה לשיפור התחבורה בין קליפורניה לבין [[החוף המזרחי (ארצות הברית|החוף המזרחי]]. [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] של [[פנמה]], החוצה את מצר היבשה של פנמה במקום בו נמתחת כיום [[תעלת פנמה]], הושלמה בשנת [[1855]], וכעת היה קל יותר לעשות את הדרך הימית בין החוף המזרחי לקליפורניה, ונוסד קו ימי קבוע שהעביר נוסעים, סחורות ו[[דואר]] בדרך המהירה שנוצרה. אחת הספינות שעשתה את הדרך מפנמה לחוף המזרחי, ה[[סנטרל אמריקה (ספינה)|סנטרל אמריקה]], טבעה מול חופי [[הקרוליינות]] ואיתה 400 מנוסעיה וכעשרה טון זהב. גם בתוך קליפורניה התפתחה הספנות, וקו ספינות עשה את מאתיים הקילומטרים מה[[חוף]] אל [[סקרמנטו]] במעלה [[נהר הסקרמנטו]].
 
===השפעות שליליות===
 
המחיר האנושי והסביבתי ששולם כתוצאה מהבהלה לזהב היה גדול. אינדיאנים שהיו תלויים בשיטות הציד והאיסוף המסורתיות שלהם גוועו ברעב לאחר שרעלים הרסו את שטחי המחיה של הדגים בנהרות. העליה הגדולה באוכלוסייה גרמה להברחת בעלי החיים שהיו נוהגים להתאסף במקומות בהם היו כעת יישובים ומכרות. עם הגידול באוכלוסייה הוקמו חוות חקלאיות שצמצמו עוד יותר את שטחי המחיה של האינדיאנים. המצב גרם לכך שאינדיאנים רבים נאלצו לגנוב או לשדוד אמצעי מחיה מהכורים, מה שכמובן גרם לעוינות כלפיהם רק לגבור.
 
אינדיאנים רבים חלו במחלות שהביאו איתם המתיישבים, כמו [[אבעבועות שחורות]], [[שפעת]] ו[[חצבת]]. מעריכים כי 80 עד 90 אחוזים של האינדיאנים שנדבקו באבעבועות שחורות מתו כתוצאה מהמחלה.
 
החוק בנוגע לממשל ולהגנה על האינדיאנים, שעבר בבית המחוקקים של קליפורניה ב-[[1850]], התיר למתיישבים להמשיך את המסורת המקסיקנית של שביית אינדיאנים וכפייתם לעבוד במקום. חוק זה ביסס את השעבוד והסחר בבני אדם של האינדיאנים, במיוחד זה של הנשים והילדים. פשיטות על כפרים אינדיאנים לצורך הספקת עובדים היו עניין שבשגרה, ונשים וילדים נלקחו בכוח לצורך מכירתם כעבדים, והגברים לעיתים קרובות נרצחו בדם קר, במה שהיה למעשה [[ג'נוסייד]]. לפי נתוני הממשל של קליפורניה, כ-4,500 אינדיאנים נרצחו בין השנים [[1849]] ו-[[1870]].
 
השליטה באינדיאנים שחיו בקירבת המכרים הוצאה לפועל על ידי משטר טרור. למרות שהאינדיאנים ניסו להתנגד למתרחש, האוכלוסייה האינדיאנית בקליפורניה ירדה בחדות מכ-150,000 בשנת [[1845]] לפחות מ-30,000 בשנת [[1870]]. עוד קודם לבהלה לזהב, האוכלוסייה האינדיאנית, שלפני בוא האירופאיים עמדה על 310,000 איש, צנחה במספרה בעיקר כתוצאה מהמחלות שהביאו איתם האירופאיים.
 
לאחר שהסתיימה הבהלה לזהב, החלו פעולות להצרת צעדי ה[[מהגר עבודה|זרים]], בעיקר [[האן (קבוצה אתנית)|סינים]] ומהגרים מ[[אמריקה הלטינית]], הן פעולות רשמיות כגון העברת [[חוק|חוקים]] להגבלת הזרים והטלת [[מס|מיסים]] מיוחדים עליהם, והן [[פשע שנאה|התקפות גזעניות]] על ידי אנשים פרטיים.
 
גם המהגרים מחלקיה האחרים של ארצות הברית סבלו ממחיר אנושי: אחד מכל שנים עשר פורטי-ניינרס מת, כתוצאה משיעורי ה[[עבירה|פשיעה]] הגוברים והמנהג המקומי של [[לקיחת החוק לידיים]].
 
 
{{מיזמים|ויקישיתוף=California gold rush|שם ויקישיתוף=הבהלה לזהב}}
 
{{קצרמר|ארצות הברית}}
[[קטגוריה:קליפורניה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:זהב]]
627

עריכות