ברית הבריונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
הגהה
שורה 1:
[[תמונה:birion2.jpg|ממוזער|שמאל|250px|"השלישייה" - משמאל: [[אב"א אחימאיר]], [[אורי צבי גרינברג]] ו[[יהושע ייבין]]]]
'''ברית הבריונים''' הייתה תנועה לאומית [[ברית הציונים הרוויזיוניסטים|רוויזיוניסטית]] שפעלה בארץ ישראל בשנות ה-30. התנועה התנגדה ל[[המנדט הבריטי|שלטון הבריטי]], ודגלה בשיבת העם היהודי לארצו, אפילו בכוח הזרוע. מקימי התנועה היו "השלישייה": ד"ר [[אב"א אחימאיר]], המשורר [[אורי צבי גרינברג]] וד"ר [[יהושע ייבין]]. הייתה זו למעשה התנועה הראשונה בארץ ישראל שפעלה באופן אקטיבי נגד ה[[המנדט הבריטי|בריטים]], ויש הרואים בפעולותיה את זרע המאבק המזוין בבריטים, שהתבטא מאוחר יותר במחתרות [[אצ"ל]] ו[[לח"י]].
 
==הרקע להקמת התנועה==
מחתרת ברית הבריונים האנטי-בריטית הוקמה מקרב הנוער הלאומי וצעירי בית"ר בשנת [[1930]] בעקבות [[פרעות תרפ"ט]] שהוכיחו, לטענתם, את חוסר יכולתו וחוסר רצונו של השלטון הבריטי לדאוג לביטחון היישוב היהודי. את התנועה המחתרתית הזו, שהייתה האגף המקסימליסטי בתנועת הצה"ר, הקימה קבוצת אינטלקטואלים, ובראשם "השלישייה": הראשון היה ד"ר אב"א אחימאיר, פילוסוף ופובליציסט שהתאכזב מה[[סוציאליזם]] הבינלאומי, וכבר ב-1927 הצטרף ל[[התנועה הרוויזיוניסטית|תנועה הרוויזיוניסטית]] בראשות [[זאב ז'בוטינסקי]], וקרא בלהט להתנגדות אקטיבית לשלטון הבריטי. אחימאיר התנגד לזרם הסוציאלי, וטען כי שיבת העם היהודי לארצו תתקיים רק במהפכה לאומית. רעיונו המקורי של אחימאיר (אותו ביטא במכתב שכתב בשנת 1928 לידיד) היה להקים ארגון חדש ובו "מקום רק לחיילים ומפקדים", ואשר יהיה מושתת "על איכות ולא כמות". השני היה המשורר [[אורי צבי גרינברג]], שהזדהה עם הרעיונות הלאומיים והאקטיביים שהביע אחימאיר, והשלישי היה הסופר ד"ר [[יהושע ייבין]]. בהמשך הצטרפו לשורות התנועה אינטלקטואלים נוספים, כמו [[יוסף כצנלסון]], [[אלכסנדר זאובר]], ד"ר משה הר-אבן ו[[גרשון שץ]].
 
==שם התנועה==
שם הקבוצה "ברית הבריונים" ניתן על ידי אצ"ג. מקור השראתו היה במונח "בריונים" המופיע בשיריו של המשורר [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]] אשר אהד את הקנאים הלאומיים, בעקבות הכינוי בו מכנה התלמוד הבבלי את ה[[סיקריקים]] (גיטין נו, א). אחד משיריו של כהן, "שיר הבריונים",{{הערה|[http://www.betar.org.il/world/music/songs/birionim.htm שיר הבריונים].}}, שחובר בשנת 1903, היה גם המנון "[[השומר]]" והיה אהוב במיוחד על צעירי הרוויזיוניסטים, ומכאן קצרה הדרך לאימוץ השם באופן רשמי. אחימאיר ביקש לקרוא לתנועה "אגודת ש. א." - על שם [[שרה אהרונסון]]. שם נוסף היה "ברית ציונים מהפכנים".
 
==האידאולוגיה של התנועה==
שורה 29:
==סופה של התנועה==
[[קובץ:PikiWiki Israel 1123 Israel Defense Forces פעילי ברית הבריונים מובאים למשפט .jpg|שמאל|ממוזער|250px|פעילי ברית הבריונים מובאים למשפט בירושלים]]
את סופה של ברית הבריונים ניתן לייחסלקשר לרצחגם לפרשת ל[[רצח ארלוזורוב]]. [[חיים ארלוזורוב]], מנהיג ציוני וחבר בהנהלת [[הסוכנות היהודית]], שנרצחנרצח ב[[תל אביב]] ב-[[16 ביוני]] 1933. עם הישמעהוודע דבר הירצחו, נעצרו מנהיגי ברית הבריונים (אב"א אחימאיר, יהושע השל ייבין, [[חיים דבירי]], [[משה סבוראי]], [[יעקב אורנשטיין]], [[יוסף כצנלסון]] ו[[יהושע ליכטר]]. אצ"ג, שהה אז בחו"ל)‏‏<ref>‏[http://jabotinsky.org/hebsite/modules/arc_card.asp?itemID=130311&thisPage=1&itemMT=3&sid=4&pid=27&isT8=&basic=yes&isList= ארכיון זאב ז'בוטינסקי]‏</ref> על ידי השלטונות הבריטיים. אב"א אחימאיר הואשם בשותפות לרצח בטענה כי הסית את הציבור לפגוע באופן פיזי בארלוזורוב במאמריו הקיצוניים בבעיתון "חזית העם", על רקע המשא ומתן שניהל עם השלטונות הנאצים בגרמניה. במשך השנה בה התנהל משפטו, שהה אחימאיר במאסר, ולבסוף זוכה על ידי בית המשפט העליון הבריטי מן ההאשמות בעניין הרצח. למרות זאת התעקשו הבריטים להמשיך את מאסרו בשנה וחצי נוספות באשמת ארגון "תנועת הסתה לאומית".
 
לאחר שחרורו פנה אחימאיר להוראה ופובליציסטיקה, ונמנע מפעילות פוליטית בשל החשש מהמשטרה הבריטית. באין מנהיג שיקח על עצמו את הפעילות המתמדת והתובענית, בא הקץ לברית הבריונים.