לאו שאין בו מעשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ניסוח
אין תקציר עריכה
שורה 3:
בלשון התלמוד, מצוות לא תעשה , היא מצווה המתחילה במילה "לא" כגון: "לא תרצח", שעל מנת לעבור על מצווה זאת, יש לעשות מעשה, בדוגמה שלנו - רצח. עם זאת, קיימות מצוות לא תעשה, שהעבירה עליהן אינה כרוכה במעשה, כגון הנודר נדר להקריב קורבן להשם {{ציטוטון|כִּי-תִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ, לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ}}{{הערה|[[דברים]], כ"ג, כ"ב}} אם יעברו שלושה רגלים, והאדם לא יקריב את הקורבן, הרי הוא עבר על מצוות לא תעשה. במקרה זה, מצוות '''לא תאחר''', מבלי לעשות מעשה באופן פיזי.
 
על לאו שאין בו מעשה לא נענשים, מכיוון שעונש ([[מלקות]]) מקורו באיסור של חסימת שור, ושם יש מעשה. בכל מקרה, כל שאין בו מעשה לא נענשים בגללו. אפילו דיבור אינו נחשב מעשה לעניין זה, מלבד שלושה מקומות שבהם החכמים דרשולימדו אותנו שדיבור, יחשבנחשב למעשה.
 
דוגמה ללאו כזה הוא מקרה בו אדם נשבע שיעשה מעשה מסוים תוך זמן קצוב, ולא קיים את שבועתו. במקרה כזה הוא עובר (לפי כמה דעות) על הלאו של "[[לא יחל דברו]]", אך הוא לא נענש עליו מכיוון שהפרת הלאו לא הייתה כרוכה בעשיית מעשה.