שושלת זאגווה – הבדלי גרסאות

על פי המסורת האתיופית בשנת [[858]] [[יהודית המלכה|יהודית]] מלכת [[ממלכת ביתא ישראל]] התקוממה כנגד [[קיסרות אקסום]] וכבשה את שטחה, קיסר אקסום [[דיל נהואד, מלך אקסום|דיל נהואד]] מצא מקלט ב[[שאווה]] ושם המשיך לשלוט המסורת מספרת שהברית ההדוקה בין האגאו ליהודים הטמוטטה ומלכי ביתא ישראל נלחמו כנגדם במחוז [[לאסטה]] לחימה זו גרמה להגירה של תושבי האגאו צפונה לאזור [[בוגוס]] שם הם מצאו מקלט וצאצאיהם נקראים כיום [[ביליאנים]]. בשנת [[933]] המצביא הצבאי [[מארה תקלה היימנות, קיסר אתיופיה|מארה תקלה היימנות]] רצח את הקיסר [[דיל נהואד]] והצליח להשיב את השטחים הנוצריים בצפון אתיופיה שנשלטו על ידי היהודים תחת שלטון השושלת שייסד "שושלת זאגווה" שפירושה בשפת האגאו "זא" ("מתוך") ו"אגאווה" ("האגאו"). בגלל שלא היו מצאצאי [[מנליק]] ואפילו לא היו [[שפות שמיות|שמים]] אלא [[שפות כושיות|כושים]] ל[[חבשים]] הנוצרים היה קשה לראותם בתור שליטים ולכן שושלת זו ייחסה את עצמה לצאצאי [[משה רבנו]] ואשתו [[ציפורה]]. ‏ממלכתם של הזאגווה כללה את [[רמת אריתריאה]], [[טיגראי]], [[וואגוג]], [[לאסטה]], [[דמות]] ו[[באגמדיר]]. הזאגווה כמו קבעו בירה חדשה ב[[לאסטה]] העיירה [[רוהה]] כיום [[לליבלה]].