הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הרחבה משמעותית לערך ראוי |
||
שורה 10:
| '''ייסוד''' || [[1860]] (היסטורי) {{ש}} [[1990]] (הבנק מודרני)
|-
| '''נגיד הבנק''' || [[סרגיי איגנאטייב]] (מ-[[2002]])
|-
| '''[[מטבע]]''' || [[רובל רוסי]]
שורה 16:
| ISO 4217''' || RUB'''
|-
| '''רזרבות סך הכול''' ||
|-
|'''שער בסיס ההפקדה''' ||
|-
| '''אתר אינטרנט''' || [http://www.cbr.ru/eng/ הבנק המרכזי הרוסי]
שורה 24:
'''הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית''' (ב[[רוסית]]: '''Центральный банк Российской Федерации''') הוא [[בנק מרכזי|הבנק הממלכתי]] של [[רוסיה]], והוא אחראי ל[[רגולציה]] בין הבנקים המסחריים וארגוני ה[[אשראי]] במדינה. הבנק אחראי להסדרה ורישוי פעולות בנקאיות בידי חברות אשראי ובנקים למיניהם. הבנק אחראי באופן בלעדי על הנפקת שטרות ומטבעות של [[רובל רוסי]], כאשר המטבעה הממלכתית של רוסיה היא זרוע של הבנק המרכזי. הבנק הוקם בשמו הנוכחי ב-[[13 ביולי]] [[1990]] כיורש הבנק הממלכתי של ברית המועצות, שירש את הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית שהוקם ב-[[31 במאי]] [[1860]] על פי צו מאת ה[[צאר]] [[אלכסנדר השני]], על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
==היסטוריה==
===האימפריה הרוסית===
'''הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית''' (Государственный банк Российской империи) הוקם להחיות את מגזר התעשייה והמסחר. הבנק החל לפעול ב-[[31 במאי]] [[1860]] בהתאם לצו הקיסרי של [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]] על בסיס הבנק הממלכתי למסחר.
ב-[[3 בינואר]] [[1862]] אושר כתב האמנה במשרדי הבנק הממלכתי של האימפריה הרוסית. נגיד הבנק הראשון היה א. דיוקלו. הבנק המדינה התבסס על מסורת ובסיס הלקוחות, ופעל בהתאם לבנק אחר שהוקם כבר בשנת 1754 על ידי הקיסרית אליזבת.
בשנים 1895-1897 שר האוצר [[סרגיי ויטה פעל ליישום הרפורמה המוניטרית ברוסיה. במסגרת הרפורמה הונפק רובל מזהב ובוצע פיחות של שער החליפין של הרובל "2/3". הרפורמה בבנק הממלכתי יצאה לפועל ב-[[29 באוגוסט]] [[1897]] שאפשרה לבנק הממלכתי להוציא עסקאות ולהחזיק בהון עצמי והוענקה הזכות להנפיק שטרות מזהב.
===ברית המועצות===
לאחר [[מהפכת אוקטובר]] ב-[[1917]] הבנק הממלכתי שינה את שמו והפך תחילה לבנק העממי של רוסיה הסובייטית ולבסוף לבנק הממלכתי של ברית המועצות. בדצמבר 1917 יצאה לפועל הלאמה כללית של כל הבנקים במדינה וכל המניות בבנקים הפרטיים מוזגו עם הבנק העממי.
ב-[[1919]] הבנק נסגר וכל סמכויותיה הועברו אל [[משרד האוצר הרוסי|קומיסריון האוצר העממי]]. עם המעבר למדיניות הכלכלית החדשה של לנין ([[נא"פ]])
ב-1921, הבנק שוחזר והוקם מחדש בשם הבנק הממלכתי של רוסיה הסובייטית, שהחל לפעול ב-16 בנובמבר 1921. הבנק הפך לגוף היחידי ברוסיה שהורשה לנהל פעולות עם [[מט"ח|מטבע חוץ]]. בשנות המלחמה הבנק נטל חלק משמעותי בניסיון לגייס כספים בחו"ל עבור [[כלכלת ברית המועצות]].
בשנת 1947, יצאהל דרך הרפורמה המוניטרית הראשונה בברית המועצות שלאחר המלחמה. בשנת 1959 נערך ארגון מחדש של מערכת האשראי של הבנק ובשנת 1962 הוקמה מערכת הבנקים הממלכתית לחיסכון, שקודם הייתה חלק ממשרד האוצר וכעת הפכה לבנק בפני עצמו - [[סברבנק|הבנק לחסכון]].
בשנת 1987, ברית המועצות ארגנה מחדש את מערכת האשראי שלה על בסיס [[ונשטורגבנק]] ו[[סטרויבנק]] והוקמו בנקים חדשים כדוגמת: [[ז'ילסוצבנק]], [[אגרופרומבנק]] ו[[סברבנק]].
בהתאם לחוק שהתקבל בדצמבר 1990 נחקק החוק "אודות הבנק הממלכתי של ברית המועצות," שהפך לבנק המרכזי של ברית המועצות. במסגרת החוק הוסדרה פעילות הבנקים המרכזיים של כל אחת מ-15 הרפובליקות של ברית המועצות. עם זאת, הזכות הבלעדית להנפיק מטבע היה שייך לבנק הממלכתי של בריה"מ. ביוני 1991, אושר החוק על הבנק המרכזי של רוסיה (בנק רוסיה) ובדצמבר 1991, הסובייט העליון הכריז על בנק ברוסיה בתור הגוף הרוסי העיקרי העוסק ברגולציה מוניטרית של המט"ח. על הבנק הופקד לבצע את תפקידי הבנק הממלכתי של ברית המועצות.
===הפדרציה הרוסית===
הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה) נוסד ב-13 ביולי 1990 ב-2 בדצמבר 1990 הסובייט העליון של רוסיה אישר את חוק הבנק המרכזי (בנק רוסיה), לפיו הבנק המרכזי של רוסיה היה לישות העיקרית ברוסיה העוסקת בהסדרת מטבעות ורגולציה של המט"ח במדינה. ביוני 1991 החוק אושר סופית.
הבנק המרכזי של רוסיה ירש סופית את הבנק הממלכתי של ברית המועצות ב-[[1 בינואר]] [[1992]] כשהועברה לו סמכות השליטה המלאה בניהול הכלכלי של מתקנים לוגיסטיים ומשאבים כלכליים אחרים של רוסיה.
ב-20 בדצמבר 1991 הבנק הממלכתי של ברית המועצות התפרק על כל נכסיה, ואלה הועברו לבנק המרכזי של רוסיה (בנק ברוסיה).
תחת הנהגתו של הבנק המרכזי של רוסיה נעשה מסחור של בנקים מתמחים ונפתחו סניפים של בנקים מסחריים רבים. הבנק המרכזי החל מיד עם הקמתו לפרסם את שיעורי הרובל אל מול המטבעות הזרים והחל לרכוש ולמכור מטבעות חוץ והוקמה רשת של מרכזי עיבוד ומחשוב של כל המידע הכספי. בדצמבר 1992 הבנק זכה לתקציב פדרלי מוסדר.
תפקידי הבנק הוגדרו על פי ה[[חוקת רוסיה|חוקה]] (סעיף 75) וחוק "אודות הבנק המרכזי של הפדרציה הרוסית (בנק ברוסיה)" (סעיף 22), הבנק מבצע באופן עצמאי פעילות כלכלית עבור הגופים הפדרליים במדינה.
על מנת לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית, הבנק המרכזי של רוסיה הקים מערכת פיקוח ובדיקה של הבנקים המסחריים, כמו גם מערכת בקרה ושליטה על המטבע. הבנק פעל בשיתוף פעולה עם [[משרד האוצר הרוסי|משרד האוצר]] ובנק רוסיה על מנת לארגן את שוק ניירות הערך הממשלתיים - האג"ח הממשלתי (GKO).
במטרה להתגבר על המשבר הפיננסי של 1998, הבנק המרכזי של רוסיה נקט במדיניות שיקום של המערכת הבנקאית שנועדו לשפר את הביצועים של הבנקים המסחריים ולהגדיל את הנזילות שלהם. חלק חשוב בהתאוששות הכלכלה הרוסית היה הקמת הסוכנות לשיקום ארגוני אשראי (Агентства по реструктуризации кредитных организаций ,АРКО) והוועדה הבין-גופית המתאמת לשיתוף פעולה ופיתוח מערכת הבנקאות ברוסיה (Межведомственного координационного комитета содействия развитию банковского дела в России ,МКК) שסייעו מאוד לשיקומה המהיר יחסית של [[כלכלת רוסיה]].
בשנת 2003, הבנק המרכזי של רוסיה השיק פרויקט לשיפור הפיקוח על הבנקים ועל דיווח ההכנסות במסגרת תקנים בינלאומיים. בדצמבר 2003, אושר החוק הפדרלי "אודות ביטוח פקדונות בבנקים של הפדרציה הרוסית" שהגדיר את המסגרת המשפטית, הכספית והארגונית עבור ביטוח הפיקדונות בבנקים רוסיים בודדים, כמו גם יצירת פעילויות לארגון נוהל תשלום פיצויים על הפיקדונות. על מנת לקדם חוק, בינואר 2004, הבנק המרכזי של רוסיה פיתח תקנות, שקבעו את סדר הערכת הקריטריונים בהתאם לקבלה של מערכת ביטוח פיקדונות בבנק. במסגרת החוק הוקמה [[הסוכנות לביטוח פקדונות (רוסיה)|הסוכנות לביטוח פקדונות]] (Агентство по страхованию вкладов) שנכון להיום (2011) מאגדת 908 בנקים, שפקדונותיהם מבוטחים על ידי הסוכנות, שהיא תאגיד ממלכתי הכפוף ל[[ממשלת רוסיה]].
לסמל הבנק נבחר סמל [[הממשלה הזמנית הרוסית]] שנעשה בו שימוש ב-[[1917]].
==נגידי הבנק==
===יושבי ראש הבנק הממלכתי של [[האימפריה הרוסית]]===
| |||