הבדלים בין גרסאות בדף "דיבידנד"

נוספו 2,477 בתים ,  לפני 9 שנים
הוסף מידע
מ
(הוסף מידע)
'''דיבידנד''', ב[[כלכלה]] וב[[דיני תאגידים|דיני התאגידים]], הוא תשלום שמעבירה [[חברה (תאגיד)|חברה]], מתוך [[עודפים (חשבונאות)|עודפיה]] או [[רווח|רווחיה]], לידי בעלי [[מניה|מניותיה]]. מקור המילה דיבידנד היא מ[[אנגלית]] (''Dividend'') וגזורה מפעולת ה[[חילוק]] (Division באנגלית) החשבונית.
 
מטרתה העיקרית של חברה היא ליצור רווחים עבור בעליה. כאשר חברה מרוויחה, היא יכולה לשלם חלק מהרווח משולם לבעלי המניות כדיבידנד, ו[[יתרתולשמור רווח|יתרתאת הרווח]] נשמרתהיתרה בחברה לשימושה. תשלום דיבידנד מקטין את סכום ה[[כסף (אמצעי תשלום)|הכסףכסף]] הזמין לחברה ולנושיה(לרבות לצורך פרעון התחייבויותיה לנושים), ומעביר לבעלי החברה את פירות השקעתם.
 
דיבידנד מחולק בדרך כלל מרווחים שנצברו בחברה כעודפים ראויים לחלוקה, אך לעיתים ניתן לחלק דיבידנד גם מקרנות הון (פרמיה על מניות וכו').
 
==תנאים לחלוקת דיבידנד==
לפי [[חוק החברות]] הישראלי נקבע כי, חברה הרוצה לחלק דיבידנד חייבת לעמוד בשני תנאים מצטברים:<ref>סע' 302 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ס"ח 189 (להלן: חוק החברות).</ref>
# לחברה [[עודפים (חשבונאות)|עודפים]] ראויים לחלוקה ואם סך העודפים שלילי, ניתן לחלק מרווחים שנצברו בשנתיים האחרונות (מבחן הרווחים).
# לחברה יכולת לעמוד בכל התחייבויותיה העתידיותגם לאחר חלוקת הדיבידנד. קרי(מבחן איתנותיכולת פיננסיתהפרעון).
 
עם זאת, [[בית משפט|בית המשפט]] מוסמך להתיר לחברה, שאינה עומדת במבחן הרווח אך עומדת במבחן יכולת הפרעון, לחלק דיבידנד.<ref>סע' 303 לחוק החברות.</ref>
 
מטרתם המעשית של מבחנים והגבלות אלו היא להגן על נושי החברה, מפני מצב בו החברה, שלקחה הלוואות, מבריחה את נכסיה (שנועדו לפרעון ההלוואות) החוצה לבעלי המניות שלה, בעוד היא-עצמה נותרת חדלת פרעון.
 
==סוגי דיבידנדים==
הדיבידנדדיבידנד משולם בדרך כלל במזומנים. אךעם לעתיםזאת, בצורהניתן שללשלמו הוןבכל נכס, כגון ציודמניות ומבנים ואף יכול להיות משולםשל בצורהחברה של [[מניה|מניות]]אחרת, המוחזקות על ידי [[חברההחברה (תאגיד)|חברה בת]]המחלקת. המונח המקצועי לסוג דיבידנד זה הוא [[''הנפה]]'' או [[''דיבידנד בעין]]'' (''dividend in kind'' או ''dividend in specie''). לעתים נדירות, בעיקר בחברות פרטיות, דיבידנד בעין ישולם בצורה של נכסים גשמיים כמו ציוד או מבנים.
 
מבחינים בין דיבידנד רגיל אותו מעבירה החברה אחת לתקופה ידועה מראש, בדרך כלל פעם אחת, פעמיים או ארבע פעמים ב[[שנה]], לדיבידנד מיוחד שהוא חד פעמי. דיבידנד רגיל בדרך כלל יהיה חלק מרווחיה התקופתיים של החברה ומאפיין על פי רוב חברות מבוססות שרווחיותן הוכיחה את עצמה לאורך זמן וצפויה להתמיד. דיבידנד מיוחד, לעומת זאת, הוא תוצאה של החלטה חד פעמית להעביר רווחים צבורים לבעלי המניות, כאשר החברה מחליטה כי אין לה צורך בהם יותר להשקעות, רכישת חברות אחרות או [[הון חוזר]]. בשנת [[2004]] חילקה [[מיקרוסופט]] דיבידנד מיוחד בגובה שיא של 32 [[מיליארד]] [[דולר]]. לעתים גם משמש דיבידנד מיוחד כלי בידיהם של הבעלים שרכשו חברה עתירת מזומנים ב[[רכישה ממונפת|צורה ממונפת]] למטרת החזרת ההלוואות שקיבלו.
 
הליך דומה, שאינו דיבידנד, הוא חלוקת [[מניית הטבה|מניות הטבה]]. החברה מקצה ממניותיה-שלה ללא תמורה לבעלי המניות הקיימים, כך שכל בעל מניות מקבל מניות נוספות של החברה בהתאם לשיעור אחזקותיו (במקרה בו חלוקת "מניות ההטבה" אינה שוויונית בין כל בעלי המניות, היא מהווה [[הון מניות#הון מונפק|הקצאה]] של ממש, שכן אז יש לה משמעות כלכלית – העברת עושר מבעלי המניות שלא קיבלו מניות הטבה לאלו שכן). חלוקת מניות הטבה היא דרך מקובלת לבצע [[הון מניות#פיצול ואיחוד מניות|פיצול מניות]] בפועל. כמו הפיצול, היא אינה מייצגת שינוי אמיתי בערך החברה או בהון העצמי שלה. לכן, מניות הטבה אינן בגדר דיבידנד, שכן דיבידנד מצריך העברת נכסים מהחברה לבעלי מניותיה.<ref>סע' 1 לחוק החברות.</ref> ההבדל היחיד, מבחינה כלכלית, בין חלוקת מניות הטבה לבין פיצול מניות "רגיל", מתקיים רק בחברות שלהון המניות שלהן יש ערך נקוב. בחברות אלו, חלוקת מניות ההטבה מגדילה את רכיב "הון המניות" במאזן ומקטינה באותו סכום את שאר רכיבי ההון העצמי.<ref>סע' 304(א) לחוק החברות.</ref>
כאשר חברה מחלקת כדיבידנד את מניותיה-שלה ([[מניית הטבה|מניות הטבה]]), כל בעל מניות מקבל מניות נוספות של החברה בהתאם לשיעור אחזקותיו. חלוקת מניות הטבה היא הדרך המקובלת לבצע [[פיצול הון]] ולמעשה אינה מהווה שינוי אמיתי בערך החברה או בהון העצמי שלה.
 
==מדיניות חלוקת הדיבידנד==
קביעת סכום הדיבידנד נשענת בעיקר על מידת הרווח של החברה וההערכות העסקיות לאותה שנה. בחברות הנוקטות מדיניות דיבידנד קבועה, מדיניות זו מכתיבה שסך הדיבידנד יהיה סכום שנתי קבוע או אחוז קבוע מתוך רווחי החברה בכל שנה. בחברות שבהן משולם סכום קבוע, פעמים רבות משולם הסכום גם אם בשנה מסוימת הרווחים השנתיים אינם מכסים את ההוצאה. דרך פעולה זו שולחת מסר כי החברה אופטימית בקשר לעסקים העתידיים ובכך מסייעת לחיזוק מעמד החברה בקרב המשקיעים.
מבחינה חשבונאית הדיבידנד מחושב באחוזים מהון המניות של החברה. מכאן שאחוז הדיבינד יכול להאמיר לאחוזים הגבוהים מ-100%, מאחר שעודפי החברה גבוהים מהון המניות שלה.
 
==אופן קבלת החלטה לחלוקת דיבידנד==
סכום הדיבידנד נקבע בדרך שמתווה תקנון החברה: בהחלטה של [[דירקטוריון]] החברה, באספת בעלי [[מניה|המניות]] על פי המלצת הדירקטוריון, או בהליך אחר העונה לדרישות החוק.<ref>סע' 307 לחוק החברות.</ref> החלטה לחלוקת דיבידנד קובעת את סכום הדיבידנד שישולם עבור כל מניה של החברה לבעלי אותה מניה. בחברה שבה יותר מסוג אחד של מניות, עשוי להיקבע סכום דיבידנד שונה לכל סוג מניות, בהתחשב בזכויות של כל אחד מהסוגים. לאחר שהוכרז הסכום שיחולק, הדיבידנד הופך להיות חוב של החברה לבעלי מניותיה. החלטה לגבי חלוקת דיבידנד קובעת לרוב את מועד תשלום הדיבידנד. אם במהלך הזמן שבין ההצהרה על הדיבידנד לחלוקתו נדרשת החברה לפרסם דוחות כספיים, יופיע הדבידנד שהוכרז וטרם חולק בהתחייבויות החברה.
 
==אקס דיבידנד==
חלוקת דיבידנד כרוכה בקביעת מועד אשר בו נבדקת זהות בעלי המניות של החברה הזכאים לדיבידנד. כאשר מכריזים דיבידנד על מניות [[חברה ציבורית]], אם מוכרים את המניה לאחר המועד הקובע, המוכר ולא הקונה הוא הזכאי לדיבידנדים. בנקודה זו אומרים כי המניה נסחרת "אקס-דיבידנד", כלומר ללא הדיבידנד. כאשר מניה הופכת לאקס-דיבידנד, הדיבידנד נסלק על ידי הבורסה ושער הבסיס של המניה יורד בדיוק כערך הדיבדנדהדיבידנד. כך שמחירמחיר המניה החדש ביחד עם מחירסכום הדיבדנדהדיבידנד ישקפומשקפים את מחיר שער הנעילה יום לפני יום האקס .
 
==השקעה מחדש של הדיבידנד==
==חברות שאינן משלמות דיבידנד==
חברות נמנעות לעתים מלחלק דיבידנד בגלל אחת או כמה מהסיבות הבאות:
* הנהלת החברה ומועצת המנהלים מאמינים כי חשוב לחברה להשקיע מחדש את רווחיה האחרונים כדי לנצל הזדמנות עסקית על מנת לצמוח. התועלת בסופו של דבר למשקיעים תצמח מרווחים עתידיים מהשקעות אלו. טענה זו נכונה לפעמים, אך לא תמיד והמתנגדים לה טוענים כי הנהלת החברה צריכה להשאיר בידי המשקיעים את ההחלטה מה לעשות עם הרווחים ולא להכתיב להם השקעה מחודשת שהצלחתה מוטלת בספק.
* כאשר הדיבידנד מחולק, בעלי מניות במדינות רבות, ביניהן [[ישראל]], סובלים מ[[כפל מס|מיסוי כפול]] על כספי הדיבידנד: החברה משלמת [[מס חברות]] לממשלה על הרווחים ובעלי המניות מקבלים את הדיבדנד בניכוי ה[[מס]] על הדיבידנד שקיבלו; פעולה זו היא [[ניכוי מס במקור]]. לכן חברות רבות מעדיפות להשתמש בחלק הארי של רווחיהן ל[[קנייהרכישה חוזרתעצמית]] של מניות או לרכישת חברות אחרות.
 
[[מיקרוסופט]], כמו רוב חברות הטכנולוגיה העילית היא דוגמה לחברה אשר מבחינה היסטורית שילמה דיבידנד נמוך מאוד או לא שילמה בכלל. מאז [[הנפקה|הנפקתה]] בבורסה בשנת [[1986]] ועד שנת [[2003]] לא שילמה דיבידנד כלל. במשך הזמן הזה צברה בקופתה למעלה מ-70 מיליארד דולר ב[[מזומנים]] ועוררה עלייה את רוגזם של בעלי המניות אשר טענו כי לחברה אין צורך בעתודות מזומנים אסטרונומיות כדי לממן את פעילותה ולצמוח. הסיבה הרשמית לצבירת סכום כסף כה גדול הייתההיתה, בין השאר, על מנת ליצוריצירת רזרבה למטרות [[משפטים|משפטיות]]. כאמור, מדיניות זו שונתה מאז ומיקרוסופט מחזירה למשקיעיה כסף כיום בכל האופנים - דיבידנד מיוחד, דיבידנד רגיל וקנייה מחדש של מניות.
 
==[[אסטרטגיה עסקית|אסטרטגיות]] השקעה ב[[שוק ההון]] המבוססות על דיבידנדים==
 
דוגמאות לשיטות השקעה המביאות בחשבון את הדיבידנד כפרמטר עיקרי לבחירת מניות:
* ישנם משקיעים סולידיים המסתפקים בתשואת הדיבידנד (כלומר סכום הדיבידנד השנתי למנייהלמניה מחולק לערך המניה) כתמורה להשקעתם ועל כן הם מחפשים מניות עם תשואת דיבידנד גבוהה.
* משקיעים אחרים מאמינים שמניות של חברות שמגדילות לאורך זמן את הדיבידנד הנומינלי שהן משלמות באופן עקבי תשגנה גם רווחי הון עדיפים. ההנחה היא שהשוק יתגמל חברות המתנהלות טוב לאורך זמן ומגדילות מעת לעת את הדיבידנד על ידי עלייהעליה במחיר המניה.
 
==מיסוי==
הדיבידנד משולם מרווחי החברה לאחר מס. כך מוטל [[מיסוי דו-שלבי|מס דו-שלבי]] על רווחי החברה המחולקים. בשלב הראשון, החברה משלמת מס חברות על הרווח בשנה שבה צמח הרווח. בשלב השני, בעלי המניות משלמים מס דיבידנד בשנה שבה קיבלו את הדיבידנד.
 
לא ניתן להשוואת את נטל מס הדיבידנד לנטל מס ההכנסה בגללמכיוון שזהשהראשון קבוע וזהוהשני משתנה בהתאם להכנסה. לכן ההשוואה היא לכל מקרה לגופו בלבד, בהתאם לגובה ההכנסה.
 
===במדינות אחרות===
==משמעויות נוספות==
בארצות הברית, [[איגוד אשראי|איגודי אשראי]] משתמשים במונח "דיבידנד" בהקשר לתשלומי ה[[ריבית]] אשר הם משלמים למפקידים. דיבידנדים אלו אינם דיבידנדים במובן הרגיל שלהם, ועל כן אין עליהם מס. איגודי אשראי קוראים להם דיבידנדים מפני שמבחינה טכנית, איגודי אשראי נמצאים בבעלותם של חבריהם, ותשלומי הריבית הם, על כן, תשלומים לבעלים.
 
ב[[דיני חדלות פרעון]], לרבות ב[[פשיטת רגל]], ב[[כינוס נכסים]] וב[[פירוק חברות]], המלה "דיבידנד" מתארת את התשלום המועבר לנושים מתוך קופת ההליך, לפי החלק היחסי שלהם בחובותיו של חדל הפרעון. למרות השימוש באותו מונח, תשלום זה אינו קשור בשום צורה לדיבידנד הרגיל שבדיני החברות.
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:ניירות ערך]]