הבדלים בין גרסאות בדף "צינור הנפט כירכוכ-חיפה"

אין תקציר עריכה
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}))
{{צינורות|
|שם=צינור הנפט כירכוכ-חיפה
|תמונה=
|כתובית=
|סוג=[[צינור נפט]]
|מדינות=[[עיראק]], [[ירדן]], [[ישראל]]
|מוצא=[[כירכוכ]], [[עיראק]]
|יעד=[[חיפה]], [[ישראל]]
|עובר דרך=
|מפעיל=
|שותפים=
|אורך=942 [[קילומטר|ק"מ]]
|קוטר=8-12 [[אינץ']]
|קיבולת מקסימלית=
|כיוון זרימה=ממזרח-למערב
|שנת הפעלה=[[1935]] עד [[1948]]
|מפה=
}}
'''[[צינור נפט|צינור הנפט]] כירכוכ-חיפה''' (נקרא גם '''צינור הנפט [[מוסול]]-חיפה''') הוביל [[נפט גולמי]] מ[[שדה נפט|שדות הנפט]] שב[[כירכוכ]] ב[[עיראק]] דרך [[ירדן]] ל[[חיפה]], ופעל בשנים [[1935]] - [[1948]]. אורך הצינור היה כ-942 ק"מ, ונדרשו כ-10 ימים למעבר הנפט מתחילתו ועד סופו. הנפט שהגיע לחיפה [[זיקוק נפט|זוקק]] ב[[בתי הזיקוק בחיפה]], נאגר במכלים, ומהם הוזרם ל[[מכלית|מכליות]] שהובילו אותו ל[[אירופה]].
 
הצינור היה יעד מועדף לפגיעה מצד הכנופיות הערביות בתקופת [[המרד הערבי הגדול]], ואחד מתפקידיהן של [[פלוגות הלילה המיוחדות]] של [[אורד וינגייט]] היה להגן על הצינור מפני פגיעה. בתקופה מאוחרת יותר, היה הצינור יעד לפגיעה של ה[[אצ"ל]]‏‏<ref>‏[http://www.etzel.org.il/places/israel2.htm פעולות האצ"ל בחיפה ובסביבתה], באתר האצ"ל‏</ref>.
 
בשנת [[1948]], עם פרוץהקמת [[מדינת ישראל]] ופרוץ [[מלחמת העצמאות]], נפסקה פעולת הצינור.
 
בשנת [[2003]], לאחר כיבוש [[עיראק]] על ידי [[ארצות הברית]], דיבר [[שר התשתיות]], [[יוסף פריצקי]], על אפשרות הפעלתו מחדש של הצינור.‏‏<ref>‏{{ynet|דוד חיון|האם תחודש פעילות צינור הנפט מוסול-חיפה?|2649613|8.6.2003|}}‏</ref>