קולנוע אוריון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קואורדינטות |
הרחבה |
||
שורה 2:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קולנוע נטוש בירושלים|אחר=קולנוע בעיר אחרת|ראו=[[אוריון]]}}
[[קובץ:Orion_Jerusalem.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בניין "אוריון" בשנת [[2009]]]]
[[קובץ:Radio City Music Hall procenium LC-G612- 19401.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים [[אולם המוזיקה רדיו סיטי]] ב[[ניו יורק]], ההשראה לעיצוב הפנים של האולם]]
[[קובץ:Orion1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרטיס כניסה לאולם אור-4 שבקולנוע אוריון משנת [[1987]]]]
'''קולנוע אוריון''' היה [[בתי קולנוע בירושלים|בית קולנוע ירושלמי]] שפעל במתכונות שונות במשך כמעט שמונים שנה, החל מתקופת [[המנדט הבריטי]] ועד [[שנות התשעים]].
בית הקולנוע שכן במבנה בצורת חצי חבית ("[[צריף ניסן]]") בעל קירות בטון וגג
בית הקולנוע, שפתח לקהל ביולי [[1938]], נבנה על ישי שותפות בין דאוד דג'אני, משפחת דבאח ועזרא מזרחי והיה בבעלות משפחת מזרחי ששלטה גם ב[[קולנוע אדיסון]]. בתקופת המנדט הבריטי קולנוע אוריון היה מבנה ענק בעל אולם אחד שנמשך מרחוב שמאי ועד לרחוב הלל המקביל לו. חלק מ[[הנציב העליון|הנציבים העליונים]] נהגו לצפות שם בסרטים ומשפחת מזרחי הייתה שומרת להם את היציע כולו. בעקבות הפיגוע ב[[קולנוע רקס]] שהיה בבעלות ערבית התקבלה התרעה על תוכנית לפיגוע נקמה בקולנוע אוריון. הניסיונות להגן על קולנוע אוריון מפני הפיגוע כשלו. אולם כאשר התרחש בו הפיגוע, לא נכח במקום איש והנזק למבנה היה מינימלי.
פנים בית הקולנוע תוכנן בהשראת [[אולם המוזיקה רדיו סיטי]] ב[[ניו יורק]], הוא כלל בשיאו 1,400 מושבים והיה בנוי
בית הקולנוע המשיך לפעול במתכונת בה הוא פעל בתקופת המנדט עד לשנות השבעים. עם מות אבי המשפחה, מ. י. מזרחי, חולק רכושו, כולל מתחם הקולנוע, בין בניו. חלקו של קולנוע אוריון הקרוב לרחוב הלל הופרד ממנו והפך לקולנוע עצמאי בשם "'''אורנע'''." אורנע עבר לבעלותו של משה (מוזי) מזרחי ונוהל עד סוף שנות השמונים בידי עזרא מזרחי. לעומת זאת, חלקו הארי של קולנוע אוריון עבר לבעלות שלום יעקב (סלי) מזרחי.▼
▲בית הקולנוע המשיך לפעול במתכונת בה הוא פעל בתקופת המנדט עד לשנות השבעים. עם מות אבי המשפחה, מ. י. מזרחי, חולק רכושו, כולל מתחם הקולנוע, בין בניו. חלקו של קולנוע אוריון הקרוב לרחוב הלל הופרד ממנו והפך לקולנוע עצמאי בשם "'''אורנע'''." אורנע עבר לבעלותו של משה (מוזי)
במהלך שנות השמונים, עם הגעתם של מכשירי ה[[וידאו]] לארץ, עם הקמתן של תחנות טלוויזיה פירטיות בכבלים ועם פתיחת שידורי הניסיון של הערוץ השני, הלכה וירדה רווחיות בתי הקולנוע בישראל. כבר במהלך שנות השמונים נמכרו חלק מבתי הקולנוע למפיצי הסרטים ולא פרנסו יותר את הגורמים המתווכים בין המפיצים לקהל. בתי הקולנוע גם החלו להתחלק לאולמות קטנים ולצאת ממרכזי הערים. ▼
▲במהלך שנות השמונים, עם הגעתם של מכשירי ה[[וידאו]] לארץ, עם הקמתן של תחנות טלוויזיה פירטיות בכבלים ועם פתיחת [[ערוץ 2 הניסיוני|שידורי הניסיון של הערוץ השני]], הלכה וירדה רווחיות בתי הקולנוע בישראל. כבר במהלך שנות השמונים נמכרו חלק מבתי הקולנוע למפיצי הסרטים ולא פרנסו יותר את הגורמים המתווכים בין המפיצים לקהל. בתי הקולנוע גם החלו להתחלק לאולמות קטנים ולצאת ממרכזי הערים.
על רקע זה, קולנוע אוריון פוצל באמצע שנות השמונים לחמישה אולמות קולנוע ולמסעדה בשם "גן אוריון." האיכות הטכנית של הקולנוע ירדה והוא זכה לביקורות קשות ב[[מקומון|מקומונים]]. הבידוד האקוסטי של בית הקולנוע לקה בחסר, חלק מצוות ההקרנה היה בלתי מיומן וכלל תלמידי [[בית ספר תיכון]], המקרנות סבלו מ[[עייפות החומר]] ומתיקונים זולים ומכיוון שצוות המקרינים והמכונות שחקו את עותקי הסרטים, המפיצים החלו לשלוח לאוריון את העותקים הכי בלויים של סרטיהם. מעבר לזאת, בשנים מהאולמות שבמתחם אוריון, אולמות "אור 4" ו-"אור 5", מבנה האולם פגם באיכות התמונה (הקרנה בטיווח מראה אלכסונית שאפשרה מיקוד חד רק במרכז המסך) וממדיו הקטנים של אולם "אור 5" הדביקו לו את הכינוי "קופסת נעליים."
שורה 20 ⟵ 23:
בשנת [[2003]] החל מיזם לפתיחה מחודשת של בית הקולנוע,{{הערה|{{ynet|קותי פונדמינסקי|יוזמה: קולנוע אוריון משודרג|2749717|8 בספטמבר 2003|}}}} אך הדבר לא יצא אל הפועל.
==לקריאה נוספת==
* [[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011 עמ' 216 - 218
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.02net.co.il/Site/templates/inPage.asp?catID=1&subID=17&docID=4238 קולנוע אוריון - סרט פעולה], 012net ירושלים ברשת
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
| |||