ברירת שארים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
הכללה של רעיון זה מולידה את מושג הכשירות הכוללת, אשר מורכב משני חלקים: הכשירות הישירה, זאת המושגת על ידי רבייתו של הפרט עצמו, והכשירות העקיפה אשר מושגת על ידי רבייה של שארים. פרט מעלה את הכשירות העקיפה שלו בכך שהוא עוזר לשארים להשיג הצלחה רבייתית גדולה מזו שהיו משיגים ללא עזרתו.
== ערעורים מדעיים ==
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]], הקורא תיגר על מנגנון ברירת השארים. המאמר נכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה. השלושה אינם טוענים שבני [[מין (טקסונומיה)|מין]] מסוים אינם מקריבים את עצמם למען קרוביהם. אך לדעתם, [[שארות|קרבת משפחה]] וזיקה משפחתית אינן בהכרח הגורמים להתפתחותן של התנהגויות חברתיות מתקדמות כמו [[אלטרואיזם]]. לדבריהם, התנהגויות כאלה נוצרות מכיוון שהן מועילות מבחינה אבולוציונית
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.
| |||