רענן ויץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
פרופ' '''רענן ויְץ''' (Weitz; [[כ"ה בשבט]] [[תרע"ג]], [[30 ביוני]] [[1913]] – [[1998]]) היה ממנהיגי ההתיישבות במדינת ישראל, המעצב של מפת ההתישבות במדינת ישראל, מהקמת המדינה ועד פרישתו מתפקיד ראש המחלקה להתישבות ב-1984. בשנת 1990 הוענק לרענן ויץ פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה וממדינהולמדינה. בנימוקי השופטים נכתב כי הפרס הוענק לו על תרמתו הייחודית ורבת ההשראה לעיצוב תפיסה תכנונית והתיישבותית, ועל היותו דמות מרכזית בעיצוב מפת ההתישבות במדינת ישראל ובהנהגת המפעל ההתישבותי.
 
נולד ב[[רחובות]] ל[[יוסף ויץ]] ולרוחמה אלטשולר, בתו של [[יצחק זאב אלטשולר]] (מאנשי [[העלייה הראשונה]]). למד ב{{ה|גימנסיה העברית בירושלים}} ואחר כך למד [[אגרונומיה]] ב[[אוניברסיטת פירנצה]] (1932–1937). כשחזר לארץ ישראל עם תואר [[דוקטור]] התחיל לעבוד במחלקת ההתיישבות ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]]. בתפקידו הראשון היה מדריך אזורי של ישובי [[עמק בית-שאן]] בימי "[[חומה ומגדל]]". בשנת [[1941]] התגייס ל{{ה|צבא הבריטי ושירת ביחידת מודיעין מיוחדת שהורכבה מדוברי איטלקית והוקמה לקראת הפלישה לאיטליה.
שורה 12:
רענן ויץ נחשב אחד המומחים החשובים בעולם בתחום תכנון הפיתוח בכלל והתכנון האזורי בפרט. ספריו בנושאים אלו תורגמו לשפות רבות, בהן [[קוריאנית]], [[כתב סיני|סינית]] ו[[טורקית]]. הוא שימש יועץ לפרויקטים בינלאומיים בתחום התכנון בארצות רבות, בהן [[ציילון]], [[טורקיה]], [[כרתים]], [[סין]] ו[[ברזיל]].
 
רענן היה איש משפחה מסור ואהוב במיוחד. היה נשוי לרבקה לבית שכטמן והיה אב ליחיעם ויץ, לרותי ויץ-לאופולד וקיבל באהבה את בנה של רבקה מנשואיה ראשונים, יצחק פינגולדפיינגולד, כבן לכל דבר.
 
אחיו, [[יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)|יחיעם]], היה מפקד ב[[פלמ"ח]] שנהרג ב[[ליל הגשרים]]. על שמו נקרא בנו של רענן, ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]].