שערי תורה (תלמוד תורה ביפו) – הבדלי גרסאות

עם בואו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק|קוק]] לכהן כרב קהילת יפו בשנת [[1904]], קיבל התלמוד תורה תנופה רצינית בהתפתחותו. הרב קוק ראה עצמו כפטרון ומשגיח למוסד זה, והוא היה מתפלל בבית הכנסת במקום, בוחן את התלמידים, ומעורב בתוכניות הלימודים. כמו כן הוא פרסם אגרות רבות הקוראות לנדיבים ברחבי העולם היהודי לבוא לעזרת המוסד.

 

{{ציטוט|תוכן=ואותם שיש להם נטייה למלאכה יתלמדו איזה שעות ביום בבית המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד "שערי תורה" (שזה מקרוב אשר נוסד, ערך שנתיים ועתה הוא עומד במדרגה כזאת עד שהבנק [[בנק אנגלו-פלשתינה|אנגלא-פלסטינ]] הכין על ידו ארון על פי תוכנית הארונות האירופאים בפורמאט גדול והם מלאי רצון מטוב המלאכה)|מקור=[[אגרות הראי"ה]], אגרת קמ"ו, י"ז סיוון [[תרס"ח]]}}

בהמשך קיווה הרב קוק לפתוח ישיבה גבוהה במקום, ואכן ב[[תרס"ח]] נפתחה ישיבה ובה לימדו בין השאר [[הרב צבי פסח פרנק]], הרב זלמן שך מבית דינו של הרב קוק<ref>נהרג ב[[מוצא]] בבית משפחת מקלף, ב[[מאורעות תרפ"ט]]</ref>, הרב [[שם טוב גפן]] ואחרים. ככל הנראה מספר התלמידים בישיבה לא עבר מעולם את העשרים תלמידים.