עוף ברס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏סקירה: מתוך הספר קולינריה
←‏סקירה: מתוך הספר התענוגות של צרפת של אביטל ענבר
שורה 12:
יש רק 600 משקים המורשים לגדל את עופות ברס. האפרוחים נשמרים בכלובים מרגע היוולדם, בהיותם בגיל 35 ימים מוציאים את האפרוחים לשדה הירוק. החוק קובע שיש להקצות לפחות עשרה מטרים רבועים לכל עוף, המשק חייב להיות בגודל של 4 קילומטרים רבועים ואסור להכניס לתוכו יותר מ-400 תרנגולות. מזונם מורכב מתירס המושרה בחלב. הם מסתובבים במרעה במשך 23-9 שבועות, תלוי בסוג העוף, אחר-כך מושמים בכלובים, מפוטמים על-מנת שיעלו שומן ונשחטים. אחר-כך הם מורטים את נוצותיהם, הם מושרים באמבטיה של חלב, סוגרים אותם באריג פשתן ותופרים.
 
יש כמה שיטות בישול: הפשוטה שבהן היא לצלות את העוף ולהפוך עליו תכופות את מיצי הבישול כדי שלא יתייבש. דרך אחרת היא לבשל אותם באיטיות בקדירות חרס, ביחד עם פטריות יער, חמאה ושמנת.
 
תושבי ברס גאים מאוד בעופות שלהם והעוף מהווה חלק נכבד מהסחורה אותה הם מוכרים. מעריצים שאינם צרפתים כוללים את שף ה[[גסטרונומיה מולקולרית]] [[הסטון בלומנטל]], שהכריז שעוף ברס הוא המנצח ללא עוררין במונחים של טעם ומרקם לפי מחקר שהוא ערך עבור הסדרת In Search Of Perfection ששודרה בהנחייתו ברשת [[BBC]].