ממלכתיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''ממלכתיות''', גישתו של [[דוד בן גוריון]] בתמיכת [[מפא"י]] ו[[מפלגה|מפלגות]] הימין והמרכז, שצידדה בהעברת מרכז הכובד של ההכרעות ממוסדות המפלגות, התנועות וה[[הסתדרות]] אל מוסדות ה[[מדינה]].
[[CATEGORY:ישראל|ממלכתיות]]▼
הגישה נתנה למעשה ביטוי [[אידיאולוגיה|אידיאולוגי]] להעברת מרכזי השליטה במדינה מה[[חברה]] ל[[ממשלה]] ולביסוס [[ריבונות|ריבונותה]] של המדינה. שורשיה של הגישה נעוצים בתפיסה שדגלה במעבר "ממעמד לעם" והדגישה את תפקידיה הלאומיים של מפא"י על חשבון תפקידיה התנועתיים. פירוק ה[[פלמ"ח]], ביטול זרם העובדים בחינוך והלאמת לשכות העבודה נתנו ביטוי למעבר מתנועתיות לממלכתיות.
[[CATEGORY:מדע המדינה|ממלכתיות]]▼
בתחום ה[[ביטוח בריאות|בריאות]] נשמר מעמדם של הגופים התנועתיים והמפלגתיים, ורק בשנת [[1995]] חל שינוי בתחום זה, עם כניסתו לתוקף של [[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]], שניתק את הקשר ההדוק בין [[ההסתדרות הכללית]] (ובעקיפין [[מפלגת העבודה]]) לקופת החולים הכללית, ואת הקשר הדומה בין הסתדרות העובדים הלאומית וקופת חולים לאומית. צעד זה הרים תרומה חשובה להקניית מעמד ממלכתי לשירותי הבריאות, אם כי נמשכת אספקתם על-ידי גופים עצמאיים (קופות החולים), ולא ישירות על-ידי המדינה. קבלת שירותי בריאות מקופת חולים מסוימת חדלה להיות תלויה בחברות בארגון העובדים השולט בקופה. אספקת השירותים על-ידי גופים עצמאיים אין בה כדי לפגוע בעקרון הממלכתיות, כל עוד ניהול של גופים אלה כפוף לשיקולים ממלכתיים ולא לשיקולים תנועתיים. קשה לומר בביטחון שמטרה זו הוגשמה כליל במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, משום שלשתי קופות חולים יש עדיין "צבע" [[פוליטיקה|פוליטי]], אך אין ספק שהחוק מהווה צעד משמעותי בכיוון זה.
| |||