מכה מקדימה – הבדלי גרסאות

נוספו 1,264 בתים ,  לפני 17 שנים
מ
שילוב טקסט מהערך מתקפת מנע, שיהפוך להפניה
מ (קישור לויקי האנגלית)
מ (שילוב טקסט מהערך מתקפת מנע, שיהפוך להפניה)
'''מכה מקדימה''' היא מהלומה [[צבא|צבאית]] ש[[מדינה]] אחת מנחיתה על אויבתה, כאשר ברור שזו צפויה לתקוף באופן מיידי. עיתוי התקיפה הצפוי של האויב הוא המבדיל את המכה המקדימה מ[[מלחמת מנע]].
 
ב[[מלחמת ששת הימים]] ישראל התקיפה את [[חיל האוויר|חילות האויר]] של [[ארצות ערב]] ("מבצע מוקד" - [[5 ביוני]] [[1967]]) כמכה מקדימה שבוצעה בשל החשש ממתקפה ערבית כוללת. מתקפתו של [[צה"ל]] ב[[חצי האי סיני]] היתה גם היא בגדר מכה מקדימה, בשל החשש הכבד שהצבא המצרי הגדול שנערך שם ופינוי כוחות ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהיו שם מצביעים בוודאות על הכנות למתקפה מצרית על ישראל. המתקפות בחזית ה[[ירדן|ירדנית]] והסורית נעשו במידה רבה כתגובה לפעולות של האויב ולכן אינן נחשבות כמכה מקדימה.
[[מדינת ישראל]] הנחיתה מכה מקדימה על [[מצרים]] ב-[[5 ביוני]] [[1967]], כאשר היה ברור כי [[מלחמה]] עם מצרים היא בלתי נמנעת. מכה מקדימה זו התפתחה להיות [[מלחמת ששת הימים]]. ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] התנהלו דיונים על הנחתת מכה מקדימה, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך בסופו של דבר לא ניתנה הפקודה לתקוף.
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] (אוקטובר [[1973]]), לאחר שהצטבר מידע רב על כוונת מצרים ובוריה לפתוח במלחמה, נשקלה האפשרות של מכה מקדימה ע"י הפיקוד הבכיר של צה"ל, ומטוסי חיל האוויר אף נערכו לכך, אך אפשרות זו נפסלה ע"י הדרג המדיני בשל הרצון שלא להיראות בפני המעצמות ([[ארצות הברית|ארה"ב]] ו[[ברית המועצות|ברה"מ]]) והאו"ם כצד התוקפני. צה"ל הותקף והופתע בעת פריצתה של מלחמת יום הכיפורים ונקלע למצב קשה מאוד שממנו נחלץ רק לאחר אבידות כבדות ומספר ימי לחימה קשים ביותר. ההימנעות ממכה מקדימה עוררה ביקורת קשה ביותר לאחר שהמלחמה הסתיימה ואף שנים רבות לאחר מכן.
 
[[CATEGORY:מדע המדינה]]