שיר נפוליטני – הבדלי גרסאות

'''שיר נפוליטני''' הידוע גם כ"קנצונה נפוליטנה" או "קנצונטה" ([[נפוליטנית]]: '''A canzóne napulitana''''; [[איטלקית]]: '''Canzone Napoletana''') הוא [[סוגה מוזיקלית]] של [[שיר]] המיועד בדרך כלל לקול [[טנור]] או [[בריטון (קול)|בריטון]] ומושר בשפה הנפוליטנית, בליווי כלים. ה[[תמה]] המרכזית של השיר היא [[אהבה]], והוא יכול להיות סוג של [[סרנדה]]. עם השירים הנפוליטניים הידועים נמנים "[[סנטה לוצ'יה]]", "[[פוניקולי פוניקולה]]", "[[או סולה מיו]]" ו"[[מרוצלה]]".

==התפתחות==

השיר הנפוליטני, שצמח מתוך השירה העממית (בבין השאר מן ה[[וילנלה]] מן המאה ה16), קיבל צורה רשמית ב-[[1830]], שנה בה נוסד [[פסטיבל]] פיידיגרוטה (Piedigrotta) לכבוד [[כנסייה|כנסיית]] ה[[מריה, אם ישו|מדונה]] של פידיגורה ב[[נפולי]]. השיר הזוכה בפסטיבל באותה שנה היה ''Te voglio bene assaie'', אותו הלחין מלחין ה[[אופרה]] [[גאטנו דוניצטי]]. הפסטיבל התקיים עד [[1950]].