בדיקת מי שפיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 82.166.101.207 (שיחה) לעריכה האחרונה של 46.116.124.206
שורה 3:
ניתן לבצע בדיקת מי שפיר ברגע שיש די מי שפיר סביב העובר לצורך נטילה דגימה באופן בטוח. ניתן לבצע בדיקת מי שפיר החל מן השבוע ה-13 להריון. בדיקות מי שפיר מבוצעות בדרך כלל בין השבועות 15-20 להריון. תוצאות הבדיקה מתבררות תוך שבועיים לערך. לעתים מתבצע ייעוץ גנטי אף בטרם ביצוע הבדיקה, ואף מתבצעות בדיקות גנטיות אחרות.
 
רמת הסיכון בבדיקת מי שפיר שווה למחצית הסיכון ב[[בדיקת סיסי שליה]] (CVS - Chorionic Villus Sampling) אולם בדיקת סיסי שליה יכולה להעשות בשלב מוקדם יותר של ההריון. הסיכוןהסיכוי למוות עוברי לאחר בדיקת מי שפיר, המתבצעת בשליש השני של ההריון, נעהוא בין 1<ref>http:500 ל- 1:200//www. אצל נשים מתחת לגיל 35 הסיכון ל[[הפלה טבעית|הפלה]] כתוצאה מבדיקת מי שפיר גדול מן הסיכון להולדת תינוק עם תסמונת דאוןncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17077226</ref>0.06%.
== סיכונים ==
רמת הסיכון בבדיקת מי שפיר שווה למחצית הסיכון ב[[בדיקת סיסי שליה]] (CVS - Chorionic Villus Sampling) אולם בדיקת סיסי שליה יכולה להעשות בשלב מוקדם יותר של ההריון. הסיכון למוות עוברי לאחר בדיקת מי שפיר, המתבצעת בשליש השני של ההריון, נע בין 1:500 ל- 1:200. אצל נשים מתחת לגיל 35 הסיכון ל[[הפלה טבעית|הפלה]] כתוצאה מבדיקת מי שפיר גדול מן הסיכון להולדת תינוק עם תסמונת דאון.
 
אחת ל-20,000 נשים מתות לאחר הבדיקה, בעקבות חדירת מי שפיר לתוך זרם הדם שלהן (תסחיף אמניוטי).
 
== ההליך ==