מדע ומגדר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 112:
'''[[מארי קירי]]''' – הייתה האישה הראשונה שלימדה ב[[סורבון]] ב[[פריז]], וזכתה פעמיים ב[[פרס נובל]], על תגליותיה בתחום ה[[פיזיקה]] ([[1903]]) וה[[כימיה]] ([[1911]]). למרות הצלחתה המדעית הכבירה, נאלצה להתמודד עם מכשולים רבים שנבעו מהיותה אישה – חשד שהיא מנהלת [[מאהב|רומן]] עם עמיתה הנשוי, ה[[פיזיקאי]] [[פול לנז'ווין]], כמעט מוטט את ה[[קריירה]] שלה. בנוסף, היא לא התקבלה ל{{ה|אקדמיה הצרפתית למדעים}} גם לאחר קבלת פרס נובל.
 
'''[[רוזלינד פרנקלין]]''' – [[כימיה פיזיקלית|כימאית פיזיקלית]] שעבדה על גילוי מבנה ה[[די-אן-איי]]. תרומתה לפיצוח הדי-אן-איי הייתה מכרעת, בעיקר בזכות [[תצלוםצילום רנטגן]] ברור שצילמה, שממנו ניתן היה להסיק את המבנה הסלילי של מולקולת הדי-אן-איי. ה[[תצלום]] נלקח ממנה ללא רשותה על ידי עמיתה [[מוריס וילקינס]], והוצג ל[[פרנסיס קריק]] ול[[ג'יימס ווטסון]], דבר שתרם משמעותית לפיתוח ה[[תאוריה]] שלהם. היחסים עם עמיתיה ב[[מעבדה]] היו מורכבים, ונטען שסביבת העבודה בה הייתה [[סקסיזם|סקסיסטית]], והיא שאיפשרה את ניצול החומרים שברשותה ללא הסכמתה.<BR>
עמיתיה זכו בפרס נובל על גילוי זה, שהיתה לה תרומה מכרעת להשגתו. היא לא קיבלה אותו, מאחר שבזמן קבלת הפרס כבר לא הייתה בין החיים, אך היא לא קיבלה את ההכרה על תרומותיה על ידי עמיתיה. בספרו של ווטסון, "הסליל הכפול", מתוארת דמותה באור שלילי, והוא ממעיט בערכם של הישגיה ותרומתה לגילוי.