דחיית סיפוקים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
EmausBot (שיחה | תרומות)
מ r2.6.4) (בוט מוסיף: vi:Kiểm soát ham muốn
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''דחיית סיפוקים''' היא היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה. היכולת הזו נחשבת כ[[אישיות|תכונת אישיות]]. [[דניאל גולמן]] גורס שהתכונה היא מרכיב חשוב ב[[אינטליגנציה רגשית]]. אנשים ללא תכונה זו מעוניינים בסיפוק מיידי בכל עת ועשוייםועלולים לסבול מ[[שליטה עצמית]] נמוכה.
 
פסיכואנליסטים[[פסיכואנליטיקאי]]ם גורסים כי אנשים בעלי שליטה עצמית נמוכה סובלים מ"גבולות [[אגו]] רופסים". המושג מגיע מ[[תאורייתמתאוריית האישיות]] של [[זיגמונד פרויד]]. על פי התאוריה הזהותה[[זהות]] היא עקרון הסיפוק, ה[[סופר-אגו]] הוא עקרון הצדקה[[צדק (מוסר)|צדק]], והאגו הוא עקרון המציאותה[[מציאות]]. תפקיד האגו לספק את צורכי הזהות בעודה מכבדת את צרכיו של הזולת. על פי התאוריה, אדם שאינו מסוגל להשהות את הסיפוק עשוי להיות בעל זהות לא מאוזנת אשר אינה ניתנת לשליטה על ידי האגו והסופר-אגו.
 
שליטה עצמית נמוכה עשויה להיות קשורה לגורמים ביולוגיים במוחב[[מוח]]. חוקרים מצאו שילדיםש[[ילד]]ים עם [[סינדרום אלכוהול עוברי]] מסוגלים פחות לדחות סיפוקים.<ref>Williams, B. F.; Howard, V. F.; McLaughlin, T. F. (1994). Fetal alcohol syndrome: Developmental characteristics and directions for further research. ''Education & Treatment of Children'', ''17'', 86-97.</ref>
 
'''ניסוי המרשמלו''' הוא [[ניסוי]] ידוע הבודק את העקרון. הניסוי נערך על ידי [[וולטרולטר מישל (פסיכולוג)|ולטר מישל]] ב[[אוניברסיטת סטנפורד]] ונידון בעבודתו הידועה של [[דניאל גולמן]]. בשנותב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נבדקה קבוצה של בני 4ארבע בניסוי. לכל אחד מהם ניתן [[מרשמלו]] כשהובטח להם שיקבלו מרשמלו נוסף, רק אם יוכלו להמתין 20 דקות לפני שיאכלו את הראשון. חלק מהילדים לא היו מסוגלים להמתין וחלק כן. לאחר מכן עקבו החוקרים אחר הילדים עד גיל ההתבגרותה[[התבגרות]] ומצאו שבעלי היכולת להמתין היו סתגלניים יותר ואחראיים יותר (על פי סקר [[הורות|הורים]] ומוריםו[[מורה|מורים]]). בנוסף, הם צברו ממוצע של 210 נקודות יותר במבחן ה-[[SAT]].<ref>Shoda, Y., Mischel, W., Peake, P. K. (1990). Predicting adolescent cognitive and self-regulatory competencies from preschool delay of gratification: Identifying diagnostic conditions. ''Developmental Psychology'', ''26''(6), 978–986.</ref>