ספר דניאל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Escarbot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.5) (בוט מוסיף: ta:தானியேல் (நூல்)
מ מעבר לתבניות {{תנ"ך}}, {{משנה}} ו-{{בבלי}}
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר דניאל|ראו=[[דניאל (פירושונים)]]}}
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
'''ספר דָנִיֵּאל''' הוא אחד מהספרים בסדר [[כתובים]]<ref>[[תלמוד {{הערה|{{בבלי]], [[מסכת |בבא בתרא]] דף |יד |ב.‏</ref>}}}} ב[[תנ"ך]].
 
== זמנו של הספר ==
שורה 10:
[[ביקורת המקרא|בקריאה ביקורתית]] של פרקי החזונות של ספר דניאל ניתן למצוא בספר רמיזות רבות לשלטון ההליניסטי בארץ ישראל, כלומר ל[[אלכסנדר מוקדון]] שכבש את ארץ ישראל מן הפרסים ולממשיכיו ממלכות תלמי וסלווקוס. דמות מפתח בחזונות היא [[אנטיוכוס הרביעי]] אפיפאנס המכונה בספר דניאל "מלך הצפון". רבים מחזונות דניאל מתארים את מלחמתו של אנטיוכוס בממלכת תלמי ואת הגזרות שהטיל על קיום מצוות היהדות שבנים שלפני [[מרד החשמונאים]].
 
רמזים על אחרית הימים בספר דניאל עשויים ללמד על תאריך חתימתו המשוער. כך נאמר במקום אחד כי "עַד עֶרֶב בֹּקֶר אַלְפַּיִם וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְנִצְדַּק קֹדֶשׁ"<ref>{{הערה|{{תנ"ך|דניאל |ח, |יד.}}</ref>}}, וההשערה היא שמדובר על 1150 יום בהם יעמוד המקדש מחולל, כלומר עד חודש כסלו [[165 לפנה"ס]].
 
בסוף הספר חוזה דניאל: "וּמֵעֵת הוּסַר הַתָּמִיד וְלָתֵת שִׁקּוּץ שֹׁמֵם יָמִים אֶלֶף מָאתַיִם וְתִשְׁעִים"<ref>{{הערה|{{תנ"ך|דניאל |יב,|יא.‏</ref>}}}}; ולבסוף הוא מתקן שוב את התאריך: "אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה וְיַגִּיעַ לְיָמִים אֶלֶף שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה"<ref>שם,{{הערה|{{תנ"ך|דניאל|יב|יב}}}}.‏</ref>.,
 
למרות שספר דניאל נחתם בסביבות מרד החשמונאים שזורות בו אגדות קדומות יותר. רעיונות של שמירת [[מצווה|מצוות]] מתוך סכנה ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]] שלוש פעמים ביום לכיוון [[ירושלים]] מופיעים בו לראשונה במקורות יהודיים.
שורה 40:
כשישה פרקים מן הספר כתובים ב[[ארמית]] (מפרק ב, פסוק ד, עד סוף פרק ז), השפה המדוברת בפי היהודים בבבל ובפרס ולאחר מכן בפי אותם יהודים שחזרו מפרס לארץ ישראל בתקופת הבית השני. הדבר הוביל לפופולריות מסוימת של ספר זה על פני ספרים אחרים בתנ"ך הכתובים עברית מקראית, שהייתה קשה להבנה לפשוטי העם.
הפער הזה בא לידי ביטוי ב[[משנה]] המספרת שבימי בית שני הכהנים הגדולים היו לעתים בורים עד כדי כך שלא היו יכולים להתמודד עם כתבי הקודש הכתובים עברית, ולפיכך היו קוראים לפניהם בארמית -
:אם היה חכם (=[[הכהן הגדול]]) דורש, ואם לאו תלמידי חכמים דורשין לפניו (=בערב [[יום הכיפורים]]). ואם רגיל לקרות קורא ואם לאו קורין לפניו. ובמה קורין לפניו? באיוב ובעזרא ובדברי הימים. זכריה בן קבוטל אומר - פעמים הרבה קָרִיתִי לפניו בדניאל (=הכתוב ארמית).<ref>[[{{הערה|{{משנה]] [[מסכת |יומא]] פרק |א משנה |ו}}}}.‏</ref>
 
== תוספות מאוחרות ==