בית המקדש – הבדלי גרסאות

על פי ה[[תורה]], [[משה רבנו]] נצטווה ב[[הר סיני]] - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|ח}}}}. ההדגשה "בתוכם" (ולא "בתוכו") מבטאת את הרעיון (המנוגד לתפיסה ה[[פגניות|אלילית]] המקובלת בזמן הקדום), שהאל אינו שוכן באופן פיזי במקדש, אלא המקדש מבטא את הקשר של האל לעם ישראל והשגחתו המיוחדת עליהם<ref>ראו 'תורה שלמה' ל[[פרשת תרומה]], אות פ"ו*</ref>, וכדברי [[שלמה המלך]] בתפילתו: "הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם, לֹא יְכַלְכְּלוּךָ--אַף, כִּי-הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי.{{הערה|{{תנ"ך{{מלכים|א|ח|כז}}}}.

בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר]], כשנה לאחר [[יציאת מצרים]], הוקם [[המשכן]] למרגלות [[הר סיני]], כמקדש זמני, הניתן לפירוק והרכבה וניוד ממקום למקום{{הערה{{תנ"ך|שמות|מ}}}}. בני ישראל לקחו אותו עמם בכל מסעותיהם, עד הגיעם ל[[ארץ ישראל]]. בספר [[דברים]], לקראת הכניסה לארץ והתיישבות בני ישראל במרחביה, ישנה הדגשה על ריכוז הפולחן במקום אחד - "בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה'"<ref>דברים, פרק י"ב, פסוקים ה'-"כא, י"ד, כ"ג-כ"ה, ועוד</ref>. לאחר הכניסה לארץ ו[[נדודי בני ישראל במדבר|ההתנחלות]] בה, קבעו בני ישראל את המשכן ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|א}}}}. רק ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, הוקם מקדש הקבע ב[[ירושלים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|א}}}}.