פיאט (כלי נשק) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כותרת |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
הפיא"ט שימש בשירות הצבא הבריטי בשנים [[1942]]-[[1950]] כנשק מחלקתי, ובין השאר ב[[הזירה האירופאית 1945-1942|זירה האירופית]] (הפלישה ל[[איטליה]], [[הפלישה לנורמנדי]]).
הפיא"ט היה הנשק העיקרי נגד טנקים של [[צה"ל]] ב[[מלחמת העצמאות]]. בתחילה, עוד מלפני [[הקמת המדינה]] ועד לסוף חודש מאי 1948, יוצר בארץ על ידי "תע"ש חוץ" (תעשיית נשק של [[ההגנה]] שמחוץ ל[[התעשייה הצבאית|תעשייה הצבאית]]), בידי צוות בניהולו של המהנדס [[שמחה בלאס]], על פי דגם בריטי (כלי בריטי שפורק ועל פי חלקיו שורטטו תוכניות הייצור). עד לאותה עת סופקו כ-250 יחידות מוגמרות ועוד כ-750 יחידות נמצאו בתהליכי ייצור.<ref>"שמחה בלאס, מי מריבה ומעש", פרק 30, ע' 148 - 156</ref>
החל מחודש מרץ [[1948]] סופקו [[כלי נשק]] אלה, מתוצרת "תע"ש חוץ", לכוחות היהודים הלוחמים. הפיאט שימש, בין השאר, בהגנת קיבוץ [[נגבה]] (שש פגיעות בטנקים שעמדו להיכנס לשערי הקיבוץ מתוך שבעה פגזים) וכן נעשה בו שימוש בכיבוש [[צפת]]. היה זה מטול פיא"ט שפגע והשמיד את הטנק הסורי בשער קיבוץ [[דגניה א']].
| |||