מעמד גאוגרפי מוגן – הבדלי גרסאות

'''מעמד גיאוגרפי מוגן''' או '''כינוי מקור מוגן''' (ב[[אנגלית]]: '''Protected Geographical Status'''; מכונה בקיצור '''PGS''') הוא שמה של מסגרת משפטית המוגדרת במערכת המשפט של [[האיחוד האירופי]], אשר נועדה להגן על שמותיהם של מאכלים איזוריים. בתוך מסגרת משפטית זו, ישנן תתי הגדרות כגון PDO, PGI ו- TSG. החוק (אשר מיושם במדינות האיחוד האירופי, ובהדרגה גם במדינות מחוצה לו, באמצעות הסכמים בילטראליים בינלאומיים) מבטיח כי רק מוצרים אשר יוצרו באיזור יכולים להימכר תחת שם המותג שלו. חקיקה זו נכנסה לפועל החל משנת [[1992]]. מטרת החוק היא להגן על המוניטין של המאכלים האיזוריים, לקדם פעילות חקלאית וכפרית, להבטיח ליצרנים לקבל פרמיה עבור המוצרים האותנטיים שלהם, ולחסל את התחרות הבלתי הוגנת והונאת הלקוחות מצד ספקי מאכלים בלתיהמאכלים הבלתי-מקוריים, אשר מוצריהם עשויים להיות מאיכות נחותה יותר או בעלי טעם שונה.

מסגרת משפטית זו מגנה על מוצרים כגון [[יין|יינות]], [[גבינה|גבינות]], [[שינקן]], [[נקניק|נקניקים]], [[מאכלי ים]], [[זית|זיתים]], [[בירה|בירות]], [[חומץ בלסמי]] ואפילו על [[לחם|לחמים]], [[פרי|פירות]], בשר נא ו[[ירק|ירקות]] מקומיים. בפרט מזוהה סטאטוס ה'מעמד הגיאוגרפי המוגן' עם מאכלים כגון [[גורגונזולה]], [[פרמזן|]] (פרמיג'יאנו רג'אנו]]), פיא החזיר של מלטון מוברי, גבינת אסיאגו, [[קממבר]] ו[[שמפניה]], אשר יכולים להיות משווקים בשמות אלה רק אם יוצרו באיזורים המזוהים עמם. כך למשל, בכדי שגבינה מסוימת תוכל להיחשב כגבינת [[רוקפור]], יש להכינה מהחלב של סוג מסוים ביותר של [[כבש|כבשים]], ולהחמיץ את החלב במערות טבעיות סמוך לעיירה רוקפורטרוקפור-סור-סולזן, סמוך למחוז [[[אוורון]] ב[[צרפת]], היכן שהגבינה מושפעת מנבגיו של עובש מסוים שגדל באותן המערות.