אברהם בהר"ן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הרב אברהם בהר"ן הועבר לאברהם בהר"ן: כמקובל |
שכתוב ראשון |
||
שורה 1:
הרב '''אברהם הכהן בהר"ן''' (נפטר בכ"ט באלול תשנ"ה) היה ראש
הרב בהר”ן למד בילדותו
בתקופת שלטון [[המנדט הבריטי]] התגייס
בשנת תשט"ו, בהיותו בן עשרים, נסע לניו יורק ללמוד בישיבתו של הרב [[אהרון קוטלר]]
בשנת תשכ"ב נשא לאישה את מרים סמסון שבאה מבית חרדי ציוני. באחד הימים נפגש בניו יורק עם הרב [[משה צבי נריה]], ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ו[[מרכז ישיבות בני עקיבא]], שחיפש ראש אולפנא ל"אם האולפנות"
▲=== '''תולדות חייו''' ===
▲הרב בהר"ן נולד בשכונת שערי חסד בירושלים למשפחה דלת אמצעים. אביו הרב נחום, שימש כראש המנקרים בירושלים, האחראי על בדיקת השחיטה והניקור וחיבר את הספרים "תורת הניקור" ו"גבולות הראשונים על עבודת הניקור". לצורך פרנסתו נסע לאמריקה כדי לשווק את ספריו. האם, רחל מלכה, עסקה למחייתם במכירת שמרים.
▲הרב בהר”ן למד בילדותו בת"ת "עץ החיים" בירושלים אצל "הצדיק הירושלמי". [[רבי אריה לוין]]. בהמשך למד בישיבת חברון שם רכש לו בקיאות גדולה בתורה ובהלכה. בתעודת הסמיכה לרבנות שהעניק לו הרב הראשי לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ציין הרב הרצוג כי הוא גדול בתורה.
▲בתקופת שלטון המנדט הבריטי התגייס לאצ”ל ועשה ככל שביכולתו לתרום למאבק. לאחר קום המדינה המשיך לחבוש את ספסלי בית המדרש ונודע כבעל כישרון.
▲בשנת תשט"ו, בהיותו בן עשרים, נסע לניו יורק ללמוד בישיבתו של הרב אהרון קוטלר בליקוויד. לאחר זמן עבר ללמוד אצל הרב יצחק הוטנר בישיבת הרב חיים ברלין בניו יורק. שבע שנים למד הרב בישיבות בניו יורק.
▲באחד הימים נפגש בניו יורק עם הרב משה צבי נריה, ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ו[[מרכז ישיבות בני עקיבא]], שחיפש ראש אולפנא ל"אם האולפנות"- [[אולפנת כפר פינס]], שהוקמה ע"י הרב אליה ששר בשנת תשכ"א. בתחילה סרב הרב בהר"ן לקבל את התפקיד, אולם לאחר שהרב הוטנר לחץ עליו הסכים להתמנות לראש האולפנא וכיהן בתפקיד ראש האולפנא במשך 15 שנה עד שנת תש"מ. לאחר שפרש מתפקידו הקים אולפנא חדשה הנושאת את שמו- "[[אולפנת הרב בהר"ן]]". בתחילה שכנה האולפנא בהרצליה, לאחר מכן עברה לכפר סבא ולאחר כעשר שנים עברה למשכנה נוכחי בכפר אליהו בעיר [[גדרה]].
נפטר לאחר מחלה בכ"ט באלול תשנ"ה.
===
לרב אברהם בהר"ן הייתה חיבה גדולה לארץ ישראל. תלמידותיו סיפרו כי הייתה באולפנא אווירה של מסירות לעם ישראל וארץ ישראל, ועשייה ממשית לקירוב הגאולה. ככהן, הוא ממש התכוון והתכונן לשרת ב[[בית המקדש]]. בימי האופוריה שלאחר שחרור הר הבית, לא היה לא ספק שתכף ומיד ייבנה הבית השלישי והוא יממש את שליחותו. בשנת תשל”ח חתם ראש הממשלה [[מנחם בגין]] על [[הסכמי קמפ-דיוויד]] בהם התחייב על מסירת כל מרחבי סיני למצרים בעבור הסכם שלום. מוסדות לימוד רבים עברו בחודשים שלפני הפינוי ללמוד בישובי חבל סיני, וביניהם אולפנא שהוקמה בישוב חצר אדר אליה עברו רבות מתלמידותיו. הוא היה נוסע אליהן פעם בשבוע ומעביר להן שיעור בספר קול התור של רבי הלל משקלוב. הוא שכנע הורים שהתנגדו שבנותיהן תסענה לחצר אדר כי יסכימו להן לנסוע.
(ע"פ עלון "יש"ע שלנו" גליון 213 ראש השנה תש"ע וגליון 214 סוכות תש"ע)▼
==ביוגרפיה==
| |||