תקופת הגיבוש האתיופית – הבדלי גרסאות

לאחר שתיאודרוס מת תקלה גיורגיס השני המליך עצמו לקיסר, למרות שמנליק רצה להמליך את עצמו ל[[קיסר אתיופיה|קיסר]] הוא לא עשה זאת על מנת לא להיכנס לסכסוכים פנמיים אחרי שגיורגיס מת קאסה מרצ'ה הכתיר את עצמו לקיסר ושוב מנליק שחשק בתואר הקיסרי וויתר ולא נלחם עד הסוף על הכתר. בתקופה זו שהוא היה בצד הוא למעשה הרחיב את ממלכתו [[שאווה]]. מזרח [[גוראגה]] נכבשה כמעט ללא כל התנגדות אך היה קושי עצום בלכבוש את אזור [[ארסי]] וכל האזור ה[[מערב]]י משאווה. אחרי שהביס את מלך [[גוג'אם]] [[תקלה היימנות, מלך גוג'אם|תקלה היימנות]] בשנת [[1882]] מנליק יכל לכבוש ולספח את [[לאקה נקמט]], [[לאקה קאלם]], את ממלכות [[אזור גיב]] [[ממלכת גארה|גארה]], [[ממלכת גומה|גומה]], [[ממלכת גארו|גארו]], [[ממלכת גאמה|גאמה]], [[לימו-אנאראה]] אך לא את [[ממלכת ג'ימה]] הסכימה להיות מדינת חסות של שאווה, יחד עם ג'ימה שאווה הצליחה לכבוש את [[מחוז ילובור|ילובור]], [[קולו]] ו[[קונטה]] בשנת [[1889]], [[קמבטה]] נכבשה ב-[[1890]], שנה מאוחר יותר נכבשו [[אוגדן]], [[מחוז באל|באל]] ו[[מחוז סידאמו|סידאמו]] ובכך הצליחה לספח את [[גאמה-גמו גופה|גופה]] ו[[ממלכת וואליטה|וואליטה]] ב-[[1894]] שלוש שנים אחרי כן [[ממלכת קאפה]] נכבשה. כאשר ה[[מצרים]] פינו את אזור [[הראר]] במאי [[1885]] האמיר עבדולהי החל לשלוט בהראר, עבדולהי היה מוסלמי קיצוני שהציק לתושבים הנוצרים בממלכתו. כאשר נוצרים איטלקיים נרצחו על ידי חילי האמיר ב[[אוגדן]] ב[[אפריל]] [[1886]], מנליק השני ראה את זה כתירוץ ונכנס עם צבאו להראר<ref>הסיבה האמיתי לכיבושה של הראר הייתה המיקום הנוח שלה בדרך לעיר טג'ורה שבג'יבוטי, ובכך שהיא הייתה עיר כלכלית חשובה.</ref>. אך לפני שמנליק תקף, הוא הציע לאמיר של הראר להפוך את מדינתו למדינת חסות של שאווה, האמיר סירב ופתח בתקפה על מנליק ב-[[6 בינואר]] [[1887]]. מנליק הביס את האמיר שברח ל[[סומליה]], מנליק מינה את בן דודו [[ראס מקונן|ווולדה מיכאל גודסה]] אביו של [[היילה סלאסי]] כמושל [[הראר]]. [[תמונה:Menelik campaign map 1 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיבושי מנליק וקרבות נגד הסודאנים והאיטלקים]]