בית דין לממונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה מהערך בית דין
שורה 6:
בישראל מוקנת על פי חוק סמכות השיפוט ל[[בית משפט]], באמצעותו יכול תובע לכוף על נתבע בעל כורחו את ההתדיינות ביניהם, הנעשית על פי [[שיטת המשפט הישראלית]]. לצד מערכת בתי המשפט קיימים מוסדות בוררות שונים, שקיומם מתאפשר מכח חוק הבוררות, המאפשר לצדדים לסכסוך ממוני להתדיין בפני בורר המוסכם על שני הצדדים. על פי החוק, הבורר מחוייב לעשות את תפקידו בנאמנות, אך אינו מחוייב דווקא לשיטת המשפט הישראלית או לחוק הישראלי. לצד מספר עקרונות אותם קובע החוק לבוררות תקינה, ניתן גם תוקף ויכולת אכיפה לפסקי דין שהוצאו במסגרת הליך בוררות תקין.
 
היות ושיטת המשפט הישראלית אינה חופפת לשיטת המשפט העברי, מאפשרים בתי הדין לממונות התדיינות בעלת תוקף בסכסוכים ממוניים לתובע ונתבע המעדיפיםהפועלים אתלפי שיטת המשפט העברי. קהל היעד של בתי הדין לממונות הינו בעיקר הציבור הדתי והחרדי, הפונה לבתי הדין בעיקר בשל האיסור ההלכתי לדון בבית משפט הנחשב לרוב הדעות כ"[[ערכאות של גויים]]", כמו גם בגלל יתרונות שונים בהליך המשפטי בהשוואה לערכאות מקבילות.
 
גם בתי הדין עצמם מעדיפים את מוסד הבוררות על פי דין בכפייה מנימוקים הלכתיים, כדוגמת אי־היכולת לכפייה כאשר הדיינים אינם [[סמיכה|סמוכים]], ועקב חוסר במסורת שיפוטית הנוגע לשיפוט בכפייה ועל פי עקרונות [[דין תורה]].