רפורמת בכר – הבדלי גרסאות

נוספו 130 בתים ,  לפני 10 שנים
ההתנגדות לרפורמה באה בעיקר מכיוונם של הבנקים. ראשי הבנקים טענו כי הרפורמה תוביל לפיטורם של עובדים רבים. אך בפועל נראה כי הבנקים נהנו ממחירים גבוהים בעת מכירת קרנות הנאמנות, שחיזקו מאד את איתנותם הפיננסית ורווחיותם ואפשרו להם גם תשלומי [[דיבידנד]] גדולים. כמו כן, התאפשר לבנקים לגבות "עמלות הפצה" מהבעלים החדשים של קופות הגמל וקרנות הנאמנות - עבור הפצת המוצרים ללקוחות הבנקים ובכך הם מוסיפים להרוויח משיווק מוצרים אלה. בשנת 2007 נוהל מאבק עיקש בין הבנקים לממונה על שוק הון ידין ענתבי לגבי האפשרות כי הבנקים יוכלו לשווק מוצרים פנסיוניים ללקוחותיהם ובעקבות תמיכת בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן התאפשר לבנקים לעשות כן. במקביל הם יידרשו לשפר את מערך הייעוץ ודווקא לגייס יועצים חדשים.
ביקורת נוספת הגיעה מצדו של [[החשב הכללי]] באותה עת, ד"ר [[ירון זליכה]]. הוא הציע שהבנקים יישארו בתחום קופות הגמל וקרנות הנאמנות, אך שיעור אחזקותיהם יוגבל, ואת העודף יימכרו לחברות הביטוח וגופים אחרים. כך היה גדל מספר המתחרים בשוק ומשתפרת התחרותיות, בניגוד למצב בו מחליפים את המתחרים הקיימים במתחרים אחרים, באופן שאינו מגדיל את התחרותיות.{{מקורהערה|[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded#! הרצאה בטכניון, 1:05] באתר [[יוטיוב]].}}
 
==תקנות נוספות לאחר הרפורמה==