תקופת מייג'י – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
==הקמת השלטון הייצוגי==
[[קובץ:Seikanron2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדיון במשתה הקוראני. [[סייגו טאקאמורי]] יושב במרכז. ציור משנת [[1877]]]]
לאחר דיכוי המרד החלו להתעורר ביפן דרישות חדשות לשינוי שיטת ה[[ממשל|שלטון]], שכן הפתיחות ל[[תרבות המערב|מערב]] הביאה לחלחול של רעיונות [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] בקרב [[אינטלקטואל|אינטלקטואלים]]. [[איטאגאקי טאיסוקה]] היה אחד מהפעילים הבולטים בקידום רעיון השלטון הייצוגי. טאיסוקה, מנהיג מקומי ממחוז [[טוסה]], שימש כנציג במועצה הלאומית עד להתפטרותו בעקבות [[הפרשה הקוריאנית]]. לאחר ההתפטרות, הקים טאיסוקה תנועה להפצת רעיון כינון משטר נוסח [[בריטניה]]. בשנת [[1874]] פרסם טאיסוקה את [[הכרזת טוסה]] אשר בה ביקר את אנשי האצולה ודרך ניהולם את המדינה. כשנה לאחר מכן חזר טאיסוקה למועצה הלאומית ואיחד את המנהיגים והתנועות הקוראים לרפורמות. [[ועידת
בסוף שנות השבעים של [[המאה ה-19]] צברה תנועת הרפורמה תאוצה - הוקמו מועצות מקומיות ברחבי המדינה, ובשנת [[1880]] הקימו נציגי 24 מחוזות את [[הליגה להקמת פרלמנט לאומי]]. בתגובת נגד, נחקקו חוקים האוסרים על ה[[עיתונות]] לבקר את השלטון או לדון ברעיונות מדיניים. חוק נוסף אסר על מפגשים [[פוליטיקה|פוליטיים]] בשיתוף עובדי מדינה וקיום מפגש פוליטי בכל צורה שהיא חויב באישור [[משטרה|משטרתי]]. בשנת [[1882]] הוקמה 'מפלגת החוקה המתקדמת' על ידי [[אוקומה שיגנובו]]. בצעד נגד הקימו תומכי האצולה את [[מפלגת השלטון הקיסרית]]. לאורך שנת 1882 פרצו הפגנות פוליטיות אשר גלשו גם ל[[אלימות]]. המשטר אכף את החוקים אשר הגבילו פעילות פוליטית והקשו במיוחד על הפעילים הקוראים לכינון משטר ייצוגי. עד שנת [[1884]] התפוררו רוב התנועות הדמוקרטיות.
| |||