בנימין מוזס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ספרים: יש לציין רק את אלו שפורסמו
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''בנימין (בני) מוזס''' (נולד ב-[[1951]] ב[[תלבתל אביב]]). הואנשוי [[רופא]]לרוזי ו[[חוקר]]ואב אשרלשתי עוסקבנות ב[[מדיניותיונית הבריאות]]וצורית. ב[[ישראל]].
 
==קורות חיים==
==ביוגרפיה==
מוזס למד רפואה באוניברסיטת תל אביב ושירת בצה"ל כרופא. התמחה ושימש כרופא בכיר במחלקה פנימית בבית החולים ע"ש שיבא. השתלם באנליזה של מסדי נתונים בחקר שירותי הבריאות באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. במקביל לעבודתו כרופא פנימי ניהל יחידת מחקר לחקר החשיבה הקלינית במכון גרטנר. במשך כשנה שימש כמנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות. היה מרצה בכיר לרפואה פנימית באוניברסיטת תל אביב. לאחר שנת שבתון באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, הצטרף לסגל המחלקה בדרגת פרופסור חבר לאפידמיולוגיה קלינית ולימד שם במשך מספר שנים.
מוזס למד [[רפואה]] במסגרת [[העתודה האקדמית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ושירת כ[[רופא גדודי]] ב[[הנדסה קרבית]]. את ה[[התמחות]] עשה ב[[בית החולים קפלן]], ולאחר מכן עבד 17 שנים ב[[מחלקה פנימית]] א' ב[[בית החולים תל השומר]]<ref>[[אביב לביא]], [http://www.haaretz.co.il/misc/1.966167 אמרתי לכם], מתוך [[הארץ]], 12 במאי 2004</ref>.
התמחה ב[[אנליזה]] של [[מסדי נתונים]] בחקר [[שירותי בריאות|שירותי הבריאות]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה]] ב[[סן פרנציסקו]]. היה [[מרצה בכיר]] ל[[רפואה פנימית]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. שימש כמנהל המדעי של [[המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות הבריאות]]. לאחר שנת [[שבתון]] במחלקה ל[[אפידמיולוגיה]] קלינית ב[[אוניברסיטת קולומביה]] בניו-יורק, הצטרף לסגל המחלקה בדרגת [[פרופסור חבר]] ולימד שם במשך מספר שנים.
 
כיום עובד מוזס כרופא פנימי המטפל בחולים מורכבים במסגרת אמבולטורית, ועוסק בחקר עיוני של נושאי הליבה של הרפואה בת זמננו.
מוזס מפרסם כיום מאמרים פובליציסטים בתחום ה[[בריאות]] ב[[עיתונות]] היומית.
 
==חקר החשיבה הקלינית==
==סקרים השואתיים במערכת הבריאות==
בין השנים 1990-1999 ניהל מוזס את היחידה לחקר החשיבה הקלינית במכון גרטנר. היחידה עסקה בתחומי מחקר מגוונים ביניהם: פיתוח קריטריונים ובדיקה של ניצול מיטות אשפוז, הערכה של מידת ההלימות של שימוש בטכנולוגיות יקרות, פיתוח מדדים להערכת תוצאות של התערבות רפואית, מודלים כמותיים לקבלת החלטות קליניות והשוואות בין ספקי בריאות. תוצאות המחקרים פורסמו במאמרים מדעיים רבים.
בתחילת שנות התשעים, מוזס, אז רופא בכיר בפנימית א' בתל השומר, תהה כיצד ניתן לשפר את הביצועים של [[מערכת הבריאות]]. אחת מהבעיות שעוררו אותו לפעולה הייתה הפקדת מחלקות בידי [[מתמחה|מתמחים]] שאין להם הכשרה וניסיון לקבל החלטות גורליות תחת [[לחץ]].
 
לענין ציבורי מיוחד זכה סקר שנערך בשיתוף עם פרופ' אלישבע שימחן ב 1994 אשר השווה 14 מחלקות לניתוחי לב בישראל. הסקר זכה לשבחים רבים בארץ ובעולם והיה אמור להוות תשתית לסקרים דומים בתחומים שונים. לאחר הדלפת תוצאות המחקר לעיתונות נחתם הסכם בין ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות אשר הביא להפסקת סקרים השוואתיים במערכת הבריאות בישראל. זאת למרות, שגורמים מקצועיים רבים הכירו בכך כי סקרים אלה הם הבסיס לשיפור איכות הרפואה הציבורית בישראל.
כאשר מונה למנהל היחידה ל[[הבטחת איכות]] בבית החולים, קידם סקר השוואתי בין מחלקות בבתי החולים השונים. זאת בהשראת סקר דומה שנערך ב[[ארצות הברית]] מאז 1990 ושתוצאותיו מתפרסמות ב[[ניו יורק טיימס]]. היחידה ביצעה שורה של סקרים השוואתיים, בתחומים כמו [[דיאליזה]], [[שבר בצוואר הירך]], [[פרוסטטה]] ו[[ניתוח|ניתוחי לב]]. איסוף הנתונים הסתיים בסוף 1994.
 
==ביקורת הרפואה בת זמננו==
"בהתחלה היתה תמיכה גדולה בסקר", אומר מוזס. "הקודקודים היו בטוחים שהתוצאות יחזקו את מעמדם של הכוכבים הגדולים בתחום, כמו [[דני גור]] בתל השומר [[וולדימיר יקירביץ']] ב[[בית חולים איכילוב|איכילוב]]. כל המערכת נכנסה ל[[כוננות]] באותה שנה, מעולם הרופאים הבכירים לא נלחמו כך על חייו של כל [[חולה]]. הבעיות התחילו אחרי שהתוצאות התקבלו...הסקר העלה שבשני בתי חולים, [[בית חולים וולפסון|וולפסון]] ו[[בית חולים סורוקה|סורוקה]], היו [[אחוזי תמותה]] הרבה מעל ה[[תקן]], בעוד שאר בתי החולים נמצאים בערך באותה רמה, שהיתה, אגב, בהחלט סבירה ובתוך הטווח התקני. הבעיה עם התוצאות האלה היתה שהם הוכיחו שלמעמדם של הכוכבים הגדולים אין הצדקה. שבמחלקות של דני גור ויקירביץ' מתים בדיוק כמו במחלקות בבתי חולים קטנים ואפורים, כך שאין הצדקה לשכר העצום שהם מקבלים, ואין לציבור סיבה לשלם להם סכומי עתק עבור ניתוחים פרטיים. אחרי 15 שנה שהטכנולוגיה הזו רצה, זו היתה מכה גדולה".
ב10 השנים האחרונות חוקר מוזס את נושאי הליבה של הרפואה המודרנית: גוף הידע, סיווג ותיוג, הדיאלוג בין הרופא והחולה, ארגון שירותי הבריאות. מוזס מטפל בנושאים אלה באמצעות פרשנות של מאמרים מדעיים וטקסטים רלוונטים אחרים בנושאים המעסיקים את העולם הרפואי והמדעי בעשורים האחרונים. תוצאות העבודה הפרשנית התפרסמו בשלושה ספרים במאמרים פובליציסטים בעיתון הארץ.
 
במסגרת פעילותו הציבורית מקדם מוזס את הרעיון כי נדרש שינוי יסודי במערכת שירותי הבריאות המושתת על שני עקרונות: ביטול הדרגתי של מוסדות האשפוז תוך העצמת רופאי הקהילה; השבת התבונה המעשית למקצוע הרפואה על בסיס קבלה והטמעה של תפיסת עולם, הרואה במקצוע הרפואה "מדע של יחידים" - המשלב ידע מדעי רחב עם חקר החולה הייחודי.
הנתונים הודלפו ל[[רן רזניק]], [[עיתונאי]] ב[[העיר]], והפרסום המוקדם גרר האשמות כלפי מוזס, שנחשד ב[[הדלפה]]. בעקבות זאת [[ההסתדרות הרפואית]] הפעילה על [[משרד הבריאות]] לחץ להפסקת הסקרים. מנכ"ל המשרד, [[גבי ברבש]], חתם על [[הסכם]] המעניק להסתדרות הרפאוית סמכויות לגבי אופן ביצוע ה[[סקר]]. ב[[דו"ח מבקר המדינה]] לשנת 99' נכתב ש"בעקבות ההסכם משרד הבריאות איבד את עצמאותו ושיקול דעתו בנושא בלעדי וחשוב זה".
 
==מושג ההצלחה ברפואה==
מוזס סבור כי צריך לחול על שינוי מהותי בתפיסת מושג ההצלחה ב[[רפואה]], במקום לבדוק אם הפעולה הרפואית הצליחה, הוא מציע לבדוק אם היא תרמה ל[[איכות חיים|איכות חייו]] של ה[[חולה]]. "כל התפיסה הרפואית המקובלת מדברת על תפקודים, כאילו כל בני האדם צריכים לתפקד אותו דבר, להיות יעילים, ומטרת הרפואה לעשות מקסימיזציה של היעילות. זו תפיסה מאוד פונקציונלית של האדם, כיצור שתפקידו להביא תועלת ל[[חברה]]. לדעתי צריך להכניס לרפואה ממד יותר אישי, אינדיווידואלי, שבו בודקים מה הצרכים של החולה, ומתאימים להם את הטיפול. במקום להפוך לעבדים ל[[טכנולוגיה]], צריך להשתמש בה כדי לשמר את האינדיווידואל ולסייע לו ליהנות מהחיים".
 
תפיסה זו באה לידי ביטוי בספר שכתב עם [[דוד הד]], "החיים הטובים: המימד החסר ברפואה המודרנית. מחשבות של רופא ופילוסוף".
 
==ספרים==
* '''הרפואה המודרנית החלטות באי וודאות''', [[עם עובד]], תל אביב 1988.
* '''רפואה בתנאי תחרות''', [[הוצאת פפירוס]] – אוניברסיטת תל-אביב, 1993.
* '''אדם חסר פנים: משבר הזהות של הרפואה המודרנית''', הוצאת מאגנס, ירושלים 1996 .
* '''אדם משחק אלוהים''', [[הוצאת דיונון]] – אוניברסיטת תל-אביב 1999.
* '''החיים הטובים: המימד החסר ברפואה המודרנית. מחשבות של רופא ופילוסוף''', [[המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות]], 1999. יחד עם [[דוד הד]].
* '''אדם חסר פנים: משבר הזהות של הרפואה המודרנית''', [[הוצאת מאגנס]], ירושלים 1996 .
* '''האמת של הרפואה המדעית''', [[הוצאת מאגנס]] ירושלים, 2008 .
* '''הפוליטיקה של האמת המדעית''', [[הוצאת מאגנס]], ירושלים (לפני פרסום)
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.binyaminmozes.com/ ביקורת הרפואה בת זמננו] - האתר של בנימין מוזס.
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
[[קטגוריה:רופאים ישראלים]]
[[קטגוריה: סגל אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה: סגל אוניברסיטת קולומביה]]
[[קטגוריה: סופרים ישראלים]]