אמיל פוירשטיין – הבדלי גרסאות

נולד בכפר או-דוידהאזה שליד העיר [[מונקאץ']] (אז תחת שלטון [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]], כיום ב[[אוקראינה]]){{הערה|לפי תדהר, נולד בקישקורוש שב[[הונגריה]]}} לשרגא פוירשטיין ולאלה לבית פוגלר. אחיו הוא הסופר והמשורר [[אביגדור המאירי]]. בילדותו קיבל חינוך תורני ולאחר מכן גם השכלה כללית בגימנסיה היהודית בדברצן ובבודפשט. בזמן לימודיו בגימנסיה הצטרף לפעילות ציונית. בבגרותו עבר ל[[ברסלאו]], שם למד בבית המדרש לרבנים ובאוניברסיטה המקומית. בשנת [[1931]] עבר ל[[ברלין]], שם למד [[שפות רומאניות]] באוניברסיטה המקומית, ולאחר מכן למד ב[[בית המדרש לרבנים]] בעיר. עם [[עליית הנאצים לשלטון]], בשנת [[1933]], עבר ל[[לונדון]] ולמד במוסדות אקדמיים מקומיים, ולאחר מכן נסע ל[[באזל]] ולמד ב[[אוניברסיטת באזל]].

במרץ [[1935]] עלה לארץ ישראל. עבד כפקיד בנק בסניף תל אביב של [[בנק אנגלו פלשתינה]], ולאחר מכן קיבל תפקיד מרכזי בצנזורה לעיתונות הארץ-ישראלית. בשנת [[1938]] נישא לשפרה, בת אשר זליג איטיגין מווילנה. במשך עשרות שנים פרסם מאמרים, שירים, תרגומים ו[[ביקורתוביקורת תיאטרון]] ומוזיקה בעיתונות הארץ-ישראלית והישראלית: "[[דבר]]", "[[הארץ]]", "[[על המשמר|משמר]]", "[[הצופה]]", "[[ידיעות אחרונות]]", "[[העולם הזה]]", וכן בירחונים "[[מאזנייםמאזנים]]", "גליונות", "גזית", "במה". כמו כן שימש יועץ ספרותי של [[תיאטרון האוהל]].

אחר מותו הנציחה עיריית [[תל אביב]] את זכרו בקריאת רחוב על [[שמות רחובות בישראל|שמו]] בשכונת [[צהלה]] בעיר.