רוברט סרווציוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ דף השיחה
מאין תקציר עריכה
שורה 20:
ד"ר סרווציוס ניהל את ההגנה במשפט אייכמן על פי סדרי הדין, מבלי לעורר פרובוקציה או לנקוט בכל צעד הפגנתי או פרו נאצי. הוא העלה טענות רציניות, על פי הטקטיקה של ההגנה כפי שפורטה לעיל בדבר סמכותו של בית המשפט לשפוט את אייכמן בשפיטה פלילית רטרואקטיבית, על ידי מדינה שלא הייתה קיימת בזמן ביצוע העבירות, כאשר הנאשם הובא לדין באמצעות חטיפתו ממדינה אחרת. בית המשפט התייחס בכובד ראש לטענות אלה ודחה אותן לגופן.
 
לאחר שנדון אייכמן ל[[הוצאה להורג|מיתה]], הגיש ד"ר סרווציוס ערעור בשמו ל[[בית המשפט העליון]], שדחה את הערעור. לאחר דחיית הערעור הגיש ד"ר סרווציוס בקשת [[חנינה]] לנשיא מדינת ישראל [[יצחק בן צבי]],{{הערה|{{דבר||בקשת שדחההחנינה אתשל הערעוראייכמן בכותבוהועברה בכתבאל ידונשיא עלהמדינה|1962/05/31|00101}}, כתב{{דבר||המשך|1962/05/31|00206}}}} הערעורשדחה את דברי [[שמואל|שמואל הנביא]] לאגג מלך [[עמלק]]: "כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך"הבקשה.
 
בתום המשפט חזר ד"ר סרווציוס לגרמניה. לאחר שובו לגרמניה לא עורר ד"ר סרווציוס כל טענה באמצעי התקשורת בקשר למשפט, לתקינותו ולחוקיותו.