כל לא ידענא פשיעותא היא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ההגדרה ההלכתית: הרמ"א לא התייחס לקושיא המדוברת, ואין בדבריו כל ראיה, וגם פרק זה בטל |
←מקור הדין: בנוסף לחיוב התשלומים, ישנה גם הדגשה בדבר אי־קבלת בקשת השומר לזמן נוסף לחיפוש הפקדון |
||
שורה 5:
מקור הדברים הינו בסוגיה ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]<ref>מסכת בבא מציעא דף לה, א, וכן בדף מב, א.</ref> הדנה במקרה בו [[פיקדון (הלכה)|הפקיד]] אדם [[תכשיט]]ים ביד חברו, ושומר הפקדון שכח היכן הניחם. [[רב נחמן]] פסק על פי כלל זה שעל שומר הפקדון לשלם את שוויו מאחר ופשע בשמירתו. דין זה נתקבל להלכה בדברי ה[[רמב"ם]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=המפקיד אצל חבירו בין כלים בין מעות, ואמר לו תן לי פקדוני, ואמר לו השומר איני יודע אנה הנחתי פקדון זה, או באי זה מקום קברתי הכספים, המתן לי עד שאבקש ואמצא ואחזיר לך, הרי זה פושע וחייב לשלם מיד|מקור=[[משנה תורה]] - הלכות שאלה ופקדון פרק ד' הלכה ז'}}
בנוסף לחיוב בעבור הפקדון שאבד, השומר אינו יכול לבקש זמן נוסף כדי לחפש אחר הפקדון, והוא מחויב לשלם מייד עם התביעה (אם ימצא הפקדון בעתיד, עליו להחזיר אותו לבעליו ולקבל תמורתו את הסכום ששילם).
==ההגדרה ההלכתית==
| |||