הבדלים בין גרסאות בדף "סטגפלציה"

נוספו 335 בתים ,  לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת קטגוריה:כלכלה בעזרת HotCat)
תיאוריות היצע מבוססות על המודל הניאו-קיינסיאני של עלויות מאולצות ומייחסים סטגפלציה לשיבושים מסוימים בצד ההיצע של משוואת ההיצע והביקוש בשוק, לדוגמא, כשיש מחסור או חסר (כלומר מחסור יחסי או בלתי יחסי) בסחורות מפתח או משאבי טבע שהכרחיים לייצור סחורות ושירותים.
גורמים נוספים עשויים גם הם להשפיע על ההיצע, לדוגמא, מצבים פוליטיים וחברתיים שמשתנים כמו אקטים של מלחמה, שליטה נוקשה להחריד של ממשלות על ייצור (לדוגמא במדינות דיקטטוריות).
לפי תפיסה זו סטגפלציה עשויה להתרחש מתי שיש הלם של הצע (לדוגמא עלייה פתאומית במחירי הנפט, או הופעת מס חדש) שגורם לקפיצה חדה של המחירים של סחורות ושירותים. במובנים טכניים נוצרת התכווצות בעקוםב[[היצע וביקוש|עקומת ההיצע]].
במקרה של מחסור במשאבי טבע, הסטגפלציה נגרמת כאשר יש עיקוב באספקת חומרים בסיסיים. כלומר, כשההיצע המעשי או היחסי חסר במוצרי יסוד (כגון אנרגיה, עץ, מתכות, מינרלים, אדמה לייצר עליה וכו'). המחסורים לא יכולים לקבל מענה מהר מספיק ביחס לדרישה המתמשכת והגואה. כאמור לא רק חסר מציאותי יכול לגרום למחסור, אלא גם התנהלות ממשלתית, המתבטאת במיסים ומדיניות מוניטארית כושלת, המביאה למחסור יחסי. כל זה עקבי לגורמים לאינפלציית עלויות מאולצות המתוארת קודם באבחנה שעושים הניאו-קיינסייאנים. לאחר שתקרה סטגפלציה הכלכלה תנסה קודם כל לתפוס תנופה – קונים ומוכרים יהיו מוכנים יתחילו לשלם יותר כדי למתן את הביקוש. הבנק המרכזי עלול להחמיר זאת, על ידי הגדלת מחזור הכסף (הדפסת עוד כסף), או בהורדת הריבית, בניסיון להלחם במיתון. הגדלת מחזור הכסף תגדיל את הביקוש למרות שהביקוש בדרך כלל קטן בעת מיתון.
==== הסבר הסטגפלציה של 1970 ====
 
בעקבות הטלת הפיקוח על השכר והמחירים על ידי [[ריצ'ארד ניקסון]] ב15 לאוגוסט ל1971, גל ראשוני של הלם הצע של עלויות מאולצות בסחורות, הואשם בגרימת ספירה של עליות שכר ומחירים. אולי הדוגמא הידועה ביותר לשמצה למה שקרה באותו זמן היה כישלון המפעל הפרואני לדיג אנשובי לצורך האכלת בעלי חיים.
ההלם השני היה משברי הנפט של 1973, כשהארגון למדינות שמייצאות נפט (OPEC) הגביל את הצע הנפט העולמי. שני המאורעות ששולבו ביחד למשבר האנרגיה הידוע כמאפיין של שנות ה70, גרם למחסור יחסי ואמיתי של משאבים בסיסיים. ההגבלה על המחירים יצרה מחסור יחסי בנפט ולכן גרמה לתורים ארוכים של קונים הרוצים ולתדלק, ולהגדלת העלויות בתעשייה.
 
עד לאחרונה אף התנהלות מוניטארית לא הצליחה לחזות היווצרות של סטגפלציה.
רק אחרי שקרתה הסטגפלציה ולאחר שנים של מחקר הגיע ההסבר המקשר הלם אספקה שלילי למחירים ולתוצרת.
לטענת בלנצ'ארד (2009) המאורעות השליליים הללו היו אחד משני רכיבים של הסטגפלציה, השני היה "רעיונות" שלטענת [[רוברט לוקאס]], תומס סרג'נט ורוברטו[[רוברט בארו]] הם תחזיות "בלתי נכונות בעליל" ו"פגומות מיסודן" (של [[כלכלה קיינסיאנית|תפיסות קיינסיאניות]]) שלטענתם נתנו ל"תלמידים עכשוויים למחזורי עסקים" להסביר את הסטגפלציה. בדיון זה בעלה בלנצ'ארד את ההיפותזה שעלייה קרובה במחירי הנפט תגרום לסטגפלציה נוספת.
 
== תפיסות ניאו -קלאסיות==
תפיסות[[כלכלה ניאו-קלאסית|תפיסות ניאו-קלאסיות]] טהורות במאקרו כלכלה מתנגדות לרעיון שהתנהלות מוניטארית יכולה באמת להשפיע. מאקרו כלכלנים ניאו קלאסיים טוענים שעל כמויות כלכליות ממשיים[[ערך ריאלי וערך נומינלי|ממשיות]], כגון [[תוצר מקומי גולמי|תוצרת]], [[תעסוקה]] ואבטלהו[[אבטלה]] נקבעים על ידי גורמים ממשיים בלבד.
גורמים נומינאליים, כמו אספקת הכסף יכולים להשפיע רק על משתנים נומינאליים כגון אינפלציה. רעיון זה שלגורמים נומינאליים אין השפעה ממשית נקרא "ניטרליות מוניטארית" וגם "דיכוטומיה קלאסית".
 
הסבר ניאו קלאסי אחר קשור למחזור העסקים הממשי, שבו כל ירידה בפריון העבודה הופכת עבודה לפחות מועילה.
ההסבר הניאו קלאסי העיקרי לאינפלציה פשוט מאוד – הרשות המוניטארית מזרימה יותר מדי כסף.
לפי התפיסה הניאו-קלאסית הגורמים שמשפיעים על משתנים ממשיים, תוצרת ואבטלה, משפיעים אך ורק על עקומת ההיצע המצרפי. הגורמים הנומינאליים כגון אינפלציה משפיעים רק על הביקוש המצרפי. כשגורמים ממשיים מזיזים את עקומת ההיצע שמאלה, והתנהלותו[[בנק מרכזי|התנהלות מוניטארית]] לא חכמה מזיזה את העקומה ימינה, נוצרת סטגפלציה.
 
כך ההסבר העיקרי עבור סטגפלציה של התפיסה הניאו קלאסית על הכלכלה הוא שסטגפלציה מופיעה פשוט כאשר יש טעויות בהתנהלות הממשלתית שמשפיעה הן על האינפלציה והן על שוק העבודה. באופן אירוני, טיעון ברור להסבר הניאו קלאסי של סטגפלציה ניתן על ידי קיינס עצמו. ב1919 תיאר [[ג'ון מיינארד קיינס]] את הסטגנציה שלפתה את אירופה בספרו "ההשלכות הכלכליות של השלום". קיינס כתב:
"מספרים שלנין אמר שהדרך הטובה ביותר להפיל את השיטה הקפיטליסטית היא להדיח את המטבע. על ידי המשכת תהליך האינפלציה יכולות הממשלות להחרים, בחשאי חלק גדול מעושרם של האזרחים. לפי השיטה הם יכולים לא רק להחרים, אלא להחרים בשרירות לב, ובעוד התהליך גורם עוני אצל רבים, הוא מעלה את העושר אצל מעטים."
"לנין צדק לחלוטין. אין אמצעים יותר עדינים ובטוחים להתפכחות הבסיס הקיים בחברה מאשר הדחת המטבע שלה. התהליך מערב שימוש בכוחות חבויים של החוק הכלכלי, לצד הרס, והופך את העניין לתהליך שאיש לא יכול לאבחן."
=== סטגפלציה כהצטברות דיפרנציאלית ===
 
שני הכלכלניםה[[כלכלה פוליטית|כלכלנים הפוליטיים]] הישראלים מאוניברסיטת בן-גוריון יונתן ניצן ושמשון ביכלר הציעו הסבר לסטגפלציה כחלק מתיאוריה שהם קוראים לה ההצטברות הדיפרנציאלית. לפי התיאוריה עסקים מנסים לעקוף את התשואה הממוצעת.
לפי תיאוריה זאת, תופעת המיזוגים והרכישות בשיאה בתקופות שבהן הסטגפלציה בשפל ולהפך. כשהמיזוגים והרכישות נעצרים על ידי חוק ממשלתי (חוק נגד מונופולים) אז סטגפלציה משמשת כאסטרטגיה האלטרנטיבית על מנת לגבור על המתחרים. עם הגדלת המיזוגים והרכישות, הכוח ליישם סטגפלציה עולה גם כן.
 
=== תיאורית צד ההיצע ===
 
כלכלות צד ההיצע התבררו כתגובה לסטגפלציה בארה"ב בשנות ה70. התיאוריה בעיקר ייחסה את האינפלציה לסיום הפעולה לפי שיטת [[הסכם ברטון-וודס|ברטון וודס]] ב71 והמחסור במחיר ספציפי להישען עליו במדיניות המוניטארית המאוחרת (קיינסיאנית ומוניטארית). כלכלנים התומכים בתיאוריה טענו שהתכווצות המרכיב הגורם לסטגפלציה נובעת ממס.
 
=== האסכולה האוסטרית ===
 
חסידי ה[[האסכולה האוסטרית|אסכולה האוסטרית]] טוענים כי יצירה של כסף חדש יש מאין עוזר ליוצרים ולאלו המקבלים אותו ראשונים יותר מאשר לאחרים באופן יחסי.
לטענתם יצירת כסף אינה יצירת עושר, זה רק מרשה למחזיקים הראשונים בכסף להציע מחיר גבוה יותר מהמחזיקים המאוחרים בו, עבור משאבים, סחורות ושירותים. מאחר ואלו שיוצרים את העושר הם בדרך כלל האחרונים לקבל את הכסף החדש שנוצר, הדפסת כסף חדש מחלישה את היווצרות העושר, ומערערת את הגדילה הכלכלית.
"הגדלת היצע הכסף בקצב מהיר מהיצירה והשיפור של סחורות, משמעותה אינפלציית מחירים. (זכרו שאינפלציה זה עליה של סכום הכסף אותו מוכנים לשלם עבור יחידה של סחורה). מה שיש לנו כאן זה אינפלציה של מחירים מהירה יותר, ודעיכה בשיעור הצמיחה של ייצור סחורות. אולם זוהי בדיוק הסטגפלציה. עלייה במחירים יחד עם האטה כלכלית. לפי דעות פופולאריות הסטגפלציה מומצאת."
== תגובות ==
 
הסטגפלציה גרמה לערעור על הקונצנזוס הקיינסיאני. העלייה של תיאוריות כלכליות קונסרבטיביות כולל [[מונטריזם]], ניתנת להסבר על ידי הכישלון של המדיניות הקיינסיאנית להביס את הסטגפלציה או להסביר אותה לסיפוקם של כלכלנים ומקבלי החלטות.
 
נגיד הבנק הפדראלי [[פול וולקר]] העלה בחדות את הריבית מ1979 עד 1983 במה שנקרא "תרחיש הדיסאינפלציה". אחרי שהריבית הממשלתית נסקה לפי שתיים, האינפלציה החלה לרדת, שיעורי הריבית האלה היו הגבוהים ביותר בריביות הממשלתיות לטווח ארוך שהיה אי פעם בשווקים קפיטליסטיים מודרניים. לוולקר ניתן הקרדיט עבור עצירת החלק האינפלציוני של הסטגפלציה, אפילו שארה"ב צללה לתוך מיתון. בערך ב1983 החלה הצמיחה להשתקם. המדיניות של אותו זמן נתנה הן תמריץ כלכלי, והן גדילה של הצע הכסף. קפיצה של חמש שנים לערך באבטלה מראה כי וולקר כנראה האמין שהאבטלה תתקן את עצמה ותחזור למצבה הטבעי.
 
[[קטגוריה:כלכלה]]
27

עריכות