טייסת 102 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: אחידות
שורה 20:
 
==היסטוריה==
באפריל [[1966]], ערב [[יום העצמאות]], נחתם הסכם עם [[ארצות הברית]] לרכישת מטוסי סקייהוק. הוחלט למקם את המטוסים בשתי מסגרות: [[טייסת 109|טייסת "העמק"]], שהפעילה עד אז את מטוסי ה[[מיסטר]] וטייסת חדשה - טייסת "הנמר המעופף". הצורך באספקת המטוסים לחיל-האוויר קיבל משנה תוקף נוכח אבידות המטוסים במלחמת ששת-הימים והטלת אמברגו[[האמברגו נשק צרפתיהצרפתי על ישראל]].
 
ב-[[29 בדצמבר]] [[1967]] הגיעה ל[[נמל חיפה]] אונייה עליה היו 4 מטוסי הסקייהוק הראשונים, מדגם H, שזכו לכינוי "עיט". הגעתם סימלה את סיומו של העידן הצרפתי בחיל-האוויר שנמשך למעלה מתריסר שנים ותחילתו של העידן האמריקאי שנמשך עד היום. הטייסת נפתחה ב-29 בדצמבר 1967 כטייסת העיט השנייה בחיל-האוויר. בהתחלה פעל גרעין ההקמה של הטייסת במסגרת טייסת "העמק". מטוסי הטייסת הראשונים נקלטו בטייסת ב-[[13 ביוני]] [[1968]]. הטיסות החלו כמה ימים אחר-כך וטיסות ההסבה הראשונות יצאו לדרך באותו החודש. בתחילה פעלה הטייסת מבסיסמ[[בסיס חצור]], ומאוחר יותר, במהלך [[מלחמת ההתשה]], עברה לבסיסל[[בסיס חצרים]].
 
הגיחה המבצעית הראשונה הייתה תקיפה ב[[ירדן]]. שישה מטוסים הטילו חמש [[פצצה|פצצות]] של 250 ק"ג. ב-[[17 ביוני]] [[1969]] הועברה הטייסת מ[[בסיסמבסיס חצור]] ל[[בסיסלבסיס חצרים]] והפכה לטייסת הקרב הראשונה בבסיס שאינה חלק מ[[בית הספר לטיסה]]. במלחמתב[[מלחמת ההתשה]] פעלה הטייסת בארבע גזרות לחימה ([[מצרים]], [[סוריה]], ירדן ו[[לבנון]]). ב-[[3 בספטמבר]] [[1970]] עברה הטייסת לבניין החדש בו היא נמצאת עד היום. ביום הראשון ל[[מלחמת יום הכיפורים]] סייעה הטייסת לכוחות הקרקעיים בגזרת [[תעלת סואץ]]. בימים הבאים תקפה הטייסת כוחות שריון ואתרי טילים הן בגזרה הסורית והן בגזרה המצרית. במהלך המלחמה ביצעה הטייסת קרוב ל-1000 גיחות ונפגעה קשה: 7 טייסים נהרגו, 5 נפלו בשבי ו- 17 ממטוסיה אבדו. בימיה הקשים פיקד על הטייסת סא"ל אורי שחר. במהלך מלחמת ההתשה השתתפו מטוסי הטייסת בתקיפת מטרות סוריות ב[[החרמון|חרמון]], בלבנון ובגבול סוריה והתקופה שלאחריה התאפיינה בתקיפות בלבנון.
 
במאי [[1976]] החלה הטייסת לקלוט את מטוסי העיט מדגם E מטייסת "נשר הזהב", המטוסים היו ממוכשרים במערכות אלקטרוניות מתקדמות. במארס [[1978]] פעל צה"ל ב[[דרום לבנון]] ב[[מבצע ליטני]]. מטוסי חיל האוויר נטלו חלק בתקיפות וסיוע לכוחות הקרקעיים. הטייסת השתתפה במבצע במשימות תקיפה. בחודש אוקטובר [[1981]], סיים הקא"ם (קורס אימון מתקדם) בטייסת "נשר הזהב" את טיסותיו, בגלל מעבר הטייסת ל[[בסיס רמון|בסיס "רמון"]] שב[[נגב]]. בתקופת המעבר שימשה טייסת "נמר המעופף" כטייסת גיבוי לקא"ם, עד חידוש הטיסות של טייסת "נשר הזהב" במשכנה החדש.
 
ב[[מבצע שלום הגליל]] ביצעה הטייסת בעיקר גיחות סיוע, והשתתפה גם במספר גיחות הפצצה במהלך השנים שלאחר המבצע, בשל יכולתו של העיט לשהות זמן רב באוויר. במהלך המלחמה הוציאה הטייסת גיחות רבות. ב-[[16 במרץ]] [[1986]] הועברו לטייסת מטוסי העיט N שהיו עד אז בשירות. במקביל הוציאה הטייסת את מטוסיה הישנים מדגם E משירות מבצעי. מטוסי ה-N משרתים בטייסת עד היום.