טרובדור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ ממלכת קסטיליה |
||
שורה 6:
'''טרובר''' (ב[[צרפתית]]: '''Trouvère''', לעתים '''Trouveur''') היא הצורה שהייתה מקובלת בניב של צפון-צרפת (langue d'oïl) למילה "טרובדור", כפי שהגתה ב"לאנגדוק", הניב של דרום-צרפת. היא מתייחסת ל[[משורר|משוררים]]-[[מלחין|מלחינים]] שחיו בערך בתקופת הטרובדורים ויצרו בהשפעתם, אבל חיברו את יצירותיהם בניבים הצפוניים של [[צרפת]]. הטרובר הידוע הראשון היה '''שרטיין דה טרויה''' (היה פעיל בין שנות ה-60' לשנות ה-80' של [[המאה ה-12]] (באטרפילד, 1997). הטרובר המשיכו לפעול עד 1300 בקירוב. במאה ה-14 חלה שקיעתה של שירת הטרובדורים בייחוד עקב הפיכתה לשירה מלאכותית שחוברה על ידי מלחיני חצר למען אדוניהם. כ-2130 שירי טרובר שרדו עד ימינו; לכשני שלישים מהם יש [[מלודיה|מלודיות]].
[[File:Female Troubadour with Saz, M6288, Horomos, 1211.jpg|thumb|טרובדורית עם [[סאז]], הורמוז, 1211]]
הדימוי הפופולרי של הטרובדור או הטרובר הוא של [[מוזיקאי]] נודד העובר מעיר לעיר עם [[לאוטה]] על שכמו. אנשים כאלה אכן היו במציאות, אבל הם נקראו "ז'ונגלר" ו"מינסטרל" - מוזיקאים דלפונים, גברים ונשים, בשולי החברה. הטרובדור והטרובר, לעומת זאת, מייצגים את ה[[אריסטוקרטיה]] של יצירת המוזיקה. היו אלה או משוררים ומלחינים שפעלו בתמיכת ה[[אצולה]] או, באותה מידה של שכיחות, בני אצולה בעצמם, שחיבור וביצוע של מוזיקה היו לגביהם חלק ממסורת החיים בחצרות האצילים, בהם מלכים, מלכות ורוזנות. בסוף המאה ה-12 הופיעו גם בגרמניה טרובדורים שהיו בעיקר מאנשי האצולה הנמוכה ונקראו גם מינזנגרים ("זמרי שירי אהבה" בגרמנית עתיקה). במאה ה-13 הופיעו טרובדורים בספרד ובצפון פורטוגל והמפורסם ביניהם הוא אלפונסו החכם, מלך [[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]]. באותה תקופה הופיעו טרובדורים גם בצפון איטליה עם שירים בניב הטוסקני ופיתחו את הסגנון המכונה DOLCE STIL NUOVO.
ביצוע מוזיקה בסגנון זה הוא עניין לניחוש והשערה. יש מלומדים הגורסים, שיש לבצע אותה בסגנון ריתמי חופשי ותוך שימוש מוגבל בליווי אינסטרומנטאלי (בייחוד בשירים שהטקסט שלהם מרומם ונעלה יותר). מלומדים אחרים, וכמוהם מבצעים רבים, סבורים, שליווי אינסטרומנטאלי ופרשנות ריתמית יותר תקפים בה במידה.
| |||