השמדה הדדית מובטחת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
===לאחר המלחמה הקרה===
[[נפילת ברית המועצות]] הפחיתה את המתיחות בין רוסיה וארצות הברית וכן בין ארצות הברית ו[[סין]]. הממשל בראשות [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] הדיר עצמו ביוני [[2002]] מאמנת הטילים האנטי בליסטיים (ABM TREATY). הדבר נעשה בטענה
בעוד יחסי שתי המדינות השתפרו והאפשרות לעימות גרעיני נראית רחוקה, הדעיכה ביכולת הגרעינית של רוסיה לאחר המלחמה הקרה השפיעה על התוקף של דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת". ב-2006 הועלו טענות שביכולתה של ארצות הברית לבצע התקפה גרעינית ראשונה כלפי רוסיה ולהשמיד כל בסיס מפציצים, צוללות וטילים. הדבר נבע מירידה ברמת האחזקה של מתקני הגרעין הרוסיים. עם זאת, חשוב לציין כי לרוסיה מעל ל-10,000 ראשי קרב גרעיניים ולא צריך יותר מכמה מאות כדי להסב נזק בלתי נתפס לכל מדינה שהיא. על כן המסקנות שהועלו על כך שעידן דוקטרינת "השמדה הדדית מובטחת" בא אל קיצו ושארצות הברית נמצאת בתקופה של עליונות גרעינית<ref>Keir A. Lieber and Daryl G. Press ''The Rise of U.S. Nuclear Primacy,'' Foreign Affairs, March/April 2006, pp 42-55.</ref>, הן לכול היותר חלקיות בלבד.
|