התיישבות האלף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: cs:Hitjašvut ha-Elef |
קישורים+הגהה+הרחבה |
||
שורה 1:
[[File:PikiWiki Israel 9232 orchad beginnig.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עבודות ניקוז בתל מונד לקראת נטיעות, [[1931]]]]
'''התיישבות האלף''' הוא שמה של תוכנית [[התיישבות]] שהתקבלה במושב [[הסוכנות היהודית]] ב[[לונדון]] במרץ [[1930]]. התוכנית הייתה חלק מתכנון כולל של התיישבות באזור ה[[מטע]]ים ב[[ארץ ישראל]], אשר החל לקרום עור וגידים משלהי [[1927]].
==רקע==
בישיבות [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל]] ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו ב[[לונדון]] בחודש מרץ [[1930]], הוגשה הצעתה של [[ועדת וילקנסקי]] (בראשות [[יצחק וולקני-אלעזרי|יצחק אביגדור אלעזרי-וולקני
==ניסיונות התיישבות דומים שקדמו ל"התיישבות האלף"==
רעיון '''התיישבות האלף''' הוצע לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות. ל"התיישבות האלף" קדמה בעיה של [[מימון]], וזאת כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|משבר כלכלי]] ו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה של [[העלייה הרביעית]] הביא ל[[אבטלה]] של כשליש מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]] ה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל הקישון|הקישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות מדעיות ובתכניות מדויקות שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.{{הערה|דן גלעדי, '''לוי אשכול – קברנט ההתיישבות ההמונית 1948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמ' 31.}}▼
'''התיישבות האלף''' הוצעה לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בבוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות.
▲
▲ניסיון דומה נוסף ל"התיישבות האלף" נעשה בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים ב[[עין זיתים]], ליד [[צפת]].{{הערה|[[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], '''לקסיקון ציוני''', ספרית מעריב, 1982, עמ' 129.}}
==ביצוע התוכנית==
שורה 13 ⟵ 14:
==לקריאה נוספת==
*אלכסנדר ביין, '''תולדות ההתיישבות הציונית: מתקופת הרצל ועד ימינו''', גבעתיים: [[הוצאת מסדה]], 1976.
*דן גלעדי, '''היישוב בתקופת העלייה הרביעית: 1924–1929''', בחינה כלכלית ופוליטית, תל אביב [[הוצאת עם עובד]], 1973.
==קישורים חיצוניים==
|