התיישבות האלף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ArthurBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: cs:Hitjašvut ha-Elef
יעל י (שיחה | תרומות)
קישורים+הגהה+הרחבה
שורה 1:
[[File:PikiWiki Israel 9232 orchad beginnig.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עבודות ניקוז בתל מונד לקראת נטיעות, [[1931]]]]
'''התיישבות האלף''' הוא שמה של תוכנית [[התיישבות]] שהתקבלה במושב [[הסוכנות היהודית]] ב[[לונדון]] במרץ [[1930]]. התוכנית הייתה חלק מתכנון כולל של התיישבות באזור ה[[מטע]]ים ב[[ארץ ישראל]], אשר החל לקרום עור וגידים משלהי [[1927]].
 
==רקע==
בישיבות [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל]] ומועצת הסוכנות, אשר התכנסו ב[[לונדון]] בחודש מרץ [[1930]], הוגשה הצעתה של [[ועדת וילקנסקי]] (בראשות [[יצחק וולקני-אלעזרי|יצחק אביגדור אלעזרי-וולקני]]-וילקנסקי, (א' ציוני)]], אשר דיברה על התיישבות של 1,500 משפחות באזור ההדרים, על אדמות [[קרן קיימת לישראל]], במשך שלוש השנים הבאות, בתקציב של כ-260 [[לירה ארץ ישראלית|לא"י]] ליחידה. במסגרת מושב הסוכנות בלונדון הוחלט על הקמת דירקטוריון לחברת ההתיישבות וועדה מצומצמת לשם יישומה. חברי הוועדה היו: פ' זינגר (כנציג "החברה הכלכלית לא"י"), ד"ר [[ארתור רופין]], ד"ר ב' כמן, [[הארי סאקר]] (נציג הסוכנות), [[אברהם הרצפלד]] ו[[לוי אשכול|לוי שקולניק (אשכול)]] (נציגי [[המרכז החקלאי]]). הדירקטוריון הוציא פרוספקט "לייסוד חברת אשראי להתיישבות פועלים 1930". בהקדמה נכתב כי החברה הוקמה בהון של 200,000 [[לא"י]] וכי מטרתה להוציא לפועל בזמן הקצר ביותר, ועד כמה שאפשר במשך שנת [[1930]], התיישבות אלף [[משפחה|משפחות]] [[פועל]]ים על קרקע של הקק"ל. התוכנית כללה סכום של 580 אלף לא"י הנחוץ להתיישבות אלף משפחות. מתוך סכום זה תשקיע החברה סכום של 350 אלף לא"י. דווקא החלק הציוני בסוכנות דרש לצמצם את התוכנית, להעמידה על אלף משפחות בלבד ולהגדיל בתמורה את התקציב לכל המשפחה ל 350 לא"י, לאחר שהתברר במרכז החקלאי כי זהו פחות או יותר המספר הריאלי של ציבור הפועלים המעוניין בהתיישבות מסוג זה. בישיבה זו התקבלה ההחלטה על יישום מפעל התיישבות האלף.‏‏{{הערה|רינה אידן, '''ההתיישבות היהודית בשרון התיכון בין השנים 1929–1939''', חיבור לשם קבלת תוארעבודת דוקטור בפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, (ארכיון המוזיאון לתיעוד תל מונד), ירושלים: [[האוניברסיטה העברית]], 1999, עמ' 54.‏‏}}
 
==ניסיונות התיישבות דומים שקדמו ל"התיישבות האלף"==
ניסיוןבתקופת [[העלייה הראשונה]], נעשה דומה נוסף ל"התיישבות האלף" נעשה בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים ב[[עין זיתים]], ליד [[צפת]].‏‏‏‏‏‏{{הערה|[[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], '''לקסיקון ציוני''', תל אביב: ספרית מעריב, 1982, עמ' 129.}}
רעיון '''התיישבות האלף''' הוצע לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות. ל"התיישבות האלף" קדמה בעיה של [[מימון]], וזאת כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|משבר כלכלי]] ו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה של [[העלייה הרביעית]] הביא ל[[אבטלה]] של כשליש מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]] ה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל הקישון|הקישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות מדעיות ובתכניות מדויקות שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.‏‏‏‏{{הערה|‏דן גלעדי, '''לוי אשכול – קברנט ההתיישבות ההמונית 1948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמ' 31.‏}}
'''התיישבות האלף''' הוצעה לראשונה על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בבוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניק, שחזר באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות.
 
רעיון '''ל"התיישבות האלף'''" הוצעקדם לראשונהמשבר על ידי [[לוי אשכול]] (שקולניק) בוועידת [[הפועל הצעיר]] שהתכנסה ב-[[1926]]. שקולניקכלכלי, שחזרובשל באותה עת מסיור ב[[יוון]], היה תחת השפעת המבצע שהתנהל שם ליישוב המוני וזול של עקורים יוונים מ[[טורקיה]]. את הצעתו העלה בהקשר להתיישבות זולה של פועלי המושבות ב[[עמק זבולון]]. לימים אומץ שם זה לתוכנית התיישבות של פועלי המושבות באזור ההדרים, שאותה יזם המרכז החקלאי והגיש למחלקת ההתיישבות. בקיץ 1927 יזם המרכז החקלאי תוכנית להתיישבות אלף משפחות של פועלים, אשר המתינו, חלקן שנים אחדות, לתורן להתיישבות. ל"התיישבות האלף" קדמהכך בעיה של [[מימון]], וזאת כתוצאה מ[[העלייה הרביעית#משבר העלייה הרביעית (1927-1926)|משבר כלכלי]] ו[[מיתון]] ששררו בארץ ישראל בשנת [[1926]]. משבר זה של [[העלייה הרביעית]] הביא ל[[אבטלה]] של כשליש מ[[כוח עבודה|כוח העבודה]] ה[[יהודי]], ואף לעצירת העלייה ול[[ירידה מארץ ישראל|ירידה משמעותית מהארץ]]. בביצוע התיישבות האלף הראשונה יושמו הלקחים שהופקו מראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]: היישובים הוקמו על שטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י שנעשתה בו עבודת הכנה לניקוז מי [[נחל הקישון|הקישון]], והמתיישבים עברו הכשרה מתאימה. כמו כן, השתמשו במסקנות מדעיות ובתכניות מדויקות שהכינה מחלקת ההתיישבות, כאשר המשבר הכלכלי הביא לירידה במחירי חומרי הגלם.‏‏‏‏{{הערה|‏דןדן גלעדי, '''לוי אשכול – קברנט ההתיישבות ההמונית 1948–1952''', מכון גולדה מאיר, 1993, עמ' 31.}}
ניסיון דומה נוסף ל"התיישבות האלף" נעשה בימי [[העלייה הראשונה]], כאשר חברי [[אגודת האש]] של [[מינסק]] הקימו יישוב מטעים ב[[עין זיתים]], ליד [[צפת]].‏‏‏‏‏‏{{הערה|[[אפרים תלמי|אפרים]] ו[[מנחם תלמי]], '''לקסיקון ציוני''', ספרית מעריב, 1982, עמ' 129.}}
 
==ביצוע התוכנית==
שורה 13 ⟵ 14:
 
==לקריאה נוספת==
*אלכסנדר ביין, '''תולדות ההתיישבות הציונית: מתקופת הרצל ועד ימינו''', גבעתיים: [[הוצאת מסדה]], 1976.
*דן גלעדי, '''היישוב בתקופת העלייה הרביעית: 1924–1929''', בחינה כלכלית ופוליטית, תל אביב [[הוצאת עם עובד]], 1973.
 
==קישורים חיצוניים==