אינטל – הבדלי גרסאות

אינטל פועלת ב[[ישראל]], מאז נוסד הסניף הישראלי של החברה בשנת [[1974]] בידי [[דב פרוהמן]], במשרד קטן בחוף שמן ב[[חיפה]]. סניף זה היה למרכז הפיתוח הראשון של החברה מחוץ לתחומי ארצות הברית. בסוף שנות ה- 70 ותחילת שנות ה- 80 של המאה הקודמת החליטה החבררההחברה לבחון אפשרות של הקמת מפעל למוליכים למחצה ב[[ירושלים]] על ידי צוות בהנהגתו של [[דב פרוהמן]]. עבודת הצוות נעזרה במנכ"ל משרד התעשייה והמסחר אברהם אשרי וברשות ההשקעות של [[ישראל]] בניהולו של [[רפי בנבנשתי]]. רשות ההשקעות ו[[ממשלת ישראל]] הציעו לחברה את חבילת תמריצי ההשקעות שהייתה מקובלת באותו זמן באיזור [[ירושלים]]. בנוסף לכך קיבלה החברה מימון להכשרת עובדים ישראליים למפעל ב[[ירושלים]] במפעלי החברה ב[[ארה"ב]]. החברה הקימה את המפעל ב[[ירושלים]] בשנת [[1981]]. כיום יש לאינטל ישראל מרכזי פיתוח ב[[חיפה]], [[ירושלים]], [[פתח תקווה]] (על בסיס חברות [[DSPC]] ואנוורה, שנרכשו בידי אינטל), ו[[יקום (קיבוץ)|יקום]], ומפעלי ייצור בירושלים (iDPj) וב[[קרית גת]] (Fab 28) המפתחים ומייצרים מיקרו־מעבדים ומוצרי תקשורת. מפעלי החברה זכו למענקים והטבות לפי [[החוק לעידוד השקעות הון]]. ב-2008 אינטל סגרה את מרכז הפיתוח שלה ב[[יקנעם]] (על בסיס חברת אופלס שנרכשה בידי אינטל) <ref>{{ynet|אסף גלעד, "כלכליסט"|אינטל סוגרת את מרכז הפיתוח ביקנעם|3554473|11.06.08|}}</ref>.