פרידריך שליירמאכר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
שלירמאכר מבחין בין דתיות למוסריות. מרכז הדת הוא תחושת האינסוף, מה שמער לנו. אנחנו לא יכולים להכיר ולהבין את האינסוף. האנושות מבינה שהוא מהאינסוף. כל אחד צבן זאת אחרת ולכן לכל פרט יש תחושה דתית משל עצמו. על ידי תקשורת אנושית יוצרים אחדות. הדת הופכת להיות נושא לשיח הציבורי, השיח מביא לסוג של הרמוניה ואחדות בתפישה הדתית.
 
שליירמאכר מפרש את תופעת הדת בגישה [[פנומנולוגיה|פנומנולגית]] שבמרכזה האדם היחיד.
 
{{קצרמר|אישים}}