אם עץ נופל ביער – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 15:
שאלה זו קשורה לתחומים פילוסופיים נוספים מלבד האפיסטמולוגיה, כגון ה[[מטאפיזיקה]] וה[[פילוסופיה של המדע]]. [[ספקנות|פילוסופים ספקנים]] רבים טענו במהלך ההיסטוריה שלא ניתן להניח הנחות על דברים שאינם נמצאים בתחום הידע שלנו. [[דייוויד יום]] הראה שכל הנחות היסוד שלנו למעשה מבוססות על הניסיון, ושלל כך את תקפותן של הנחות אלו. כלומר: על פי יום, אנו מניחים שהעץ משמיע צליל רק בגלל שכל העצים שנפלו בקרבתנו השמיעו צליל, בדיוק כמו אדם שראה רק [[פרה|פרות]] [[חום (צבע)|חומות]] יניח שכל הפרות חומות. יום כינה את בעייה זו בשם [[דייוויד יום#בעיית האינדוקציה|בעיית האינדוקציה]].
 
לדבריו של יום, ושל פילוסופים אמפריציסטים אחרים, השפעה מכרעת גם על ה[[פילוסופיה של המדע]]. [[פרנסיס בייקון]], פילוסוף ומגן של [[המהפכה המדעית]], טען [[המאה ה-17|במאה ה-17]] ביסס את ה[[מתודולוגיה]] ה[[אינדוקציה|אינדוקטיבית]] ככלי העיקרי למחקר [[מדע]]י והסקת מסקנות. המדע שהתפתח לאחר מכן אכן התבסס בעיקרו על אינדוקציה, ועל קביעה וניסוח של [[חוק טבע|חוקים]] כלליים. הגישה האמפריציסטית שולפתשומטת את הקרקע מתחת לרגליה של השיטה האינדוקטיבית, ושל כל המסקנות המדעיות הנוסעות ממנה.
 
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]], עם התפתחות [[תורת הקוואנטים]], נוסף לשאלה זו מימד נוסף, מכיוון שתורת הקוואנטים משרישה באופן מדעי את האפשרות שהתבוננות בתהליך משפיעה עליו. דוגמא מפורסמת לכך הוא פרדוקס [[החתול של שרדינגר]], שבו [[חתול]] נמצא במצב ביניים- לא [[מוות|מת]] ולא [[חיים|חי]], מכיוון שאיש אינו מתבונן בו.