דפוס ראשון – הבדלי גרסאות

השימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט [[תנועת ההשכלה היהודית|מתקופת ההשכלה]], אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, שבו המהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום [[ההדרת ספרים|הההדרה]] רווח גם בספרות הלא יהודית כמובן, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי<ref>ראה לדוגמה: שמואל קרויס, הערוך השלם, וינה תרצ"ז, עמודעמודים 77, 112, 128, 367. וכן: דוב ראטנר, אהבת ציון וירושלים, שביעית, עמוד 108. וראה מאמרו של [[רפאל נתן נטע רבינוביץ|רפאל נתן רבינוביץ]] במבוא לספרו [[דקדוקי סופרים]]. </ref>. אין ההדרה של ספר שחיברו [[ראשונים|ראשון]] או אפילו [[אחרונים|אחרון]] שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים)<ref>יש ספרים אין ספור מהוצאות שונות ומגוונות שעל שער ספרם מתנוסס הכיתוב "על פי דפוס ראשון". ראה לדוגמה "טור" מהדורת שירת דבורה, וכן שולחן ערוך שבהוצאת מכון ירושלים כרך א' במבוא אודות שימושם בדפוסים ראשונים והפקת התועלת שהייתה להם מאותם דפוסים. </ref>.