דפוס ראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←סוגי דפוס ראשון ומידת תועלתם: מעט השלמות ותיקונים |
ענוותן כהלל (שיחה | תרומות) |
||
שורה 13:
השימוש בדפוסים ראשון רווח מאוד בקרב מהדירי ספרים מכל התקופות. את התועלת שבדפוס הראשון הכירו כבר לפני שנים רבות בפרט [[תנועת ההשכלה היהודית|מתקופת ההשכלה]], אך השימוש הגובר והנרחב בולט יותר בשנים האחרונות כשההדרת הספרים נעשתה פעילה יותר, שבו המהדירים מכירים, מוקירים, ומעריכים דפוסים ראשונים באופן רחב יותר. השימוש בדפוס ראשון בתחום [[ההדרת ספרים|הההדרה]] רווח גם בספרות הלא יהודית כמובן, אך היא בולטת במיוחד בספרות היהודית שבה ניתן דגש לכל חסר ויתר, ושינוי קטן ביותר עלול להיות משמעותי<ref>ראה לדוגמה: שמואל קרויס, הערוך השלם, וינה תרצ"ז, עמודים 77, 112, 128, 367. וכן: דוב ראטנר, אהבת ציון וירושלים, שביעית, עמוד 108. ואברהם קפלן, דברי תלמוד חלק ראשון, עמוד כ"א. וראה מאמרו של [[רפאל נתן נטע רבינוביץ|רפאל נתן רבינוביץ]] במבוא לספרו [[דקדוקי סופרים]]. </ref>. אין ההדרה של ספר שחיברו [[ראשונים|ראשון]] או אפילו [[אחרונים|אחרון]] שהמהדיר אינו מודיע בשער המהדורה החדשה שמהדורתו נערכה על פי דפוס ראשון (או דפוסים ראשונים)<ref>יש ספרים אין ספור מהוצאות שונות ומגוונות שעל שער ספרם מתנוסס הכיתוב "על פי דפוס ראשון". ראה לדוגמה "טור" מהדורת שירת דבורה, וכן שולחן ערוך שבהוצאת מכון ירושלים כרך א' במבוא אודות שימושם בדפוסים ראשונים והפקת התועלת שהייתה להם מאותם דפוסים. </ref>.
בהצגת הדפוס הראשון יש תחושת קירבה לטקסט המקורי; וזאת בניגוד לדפוסים מאוחרים שלרוב הורקו מכלי לכלי, וממהדורה למהדורה דברים שובשו [[שוגג|בשוגג]] או [[מזיד|במזיד]]<ref>ראה [[נפתלי בן מנחם]], "ספרי [[מוסד הרב קוק]]" ירושלים 1970, עמוד 165: "..."[[אור החיים]]" על התורה הוא אחד הספרים שזכו להתחבב בכל תפוצות ישראל, אך מרוב המהדורות שהספר זכה להן נפלו בו שיבושים רבים שבאו על תיקנם בחיבור זה, שבו הוגה הספר על פי הדפוס הראשון ויניציא"ה תק"ב שיצא בחיי המחבר. [[ראובן מרגליות|הרב מרגליות]] אומר: "בספר הזה שנדפס הרבה פעמים יחד עם החומש ובספר בפני עצמו נפלו הרבה שיבושים בדפוסים מאוחרים עד כי ילאה המעיין לעמוד על כוונת רבינו"...."</ref>, פעמים מתוך מטרה לתקן<ref>פרופ' שמואל מירסקי כותב באחת מביקורותיו כנראה שמאחר שנשמטה המלה "כלל" בדפוס ראשון, עשו המגיהים בדפוסים המאוחרים גירסה חדשה משלהם"...ראה מאמרו בסורא, ד, (תשכ"ד) עמוד 77.</ref> ופעמים מתוך מטרה לקלקל<ref>או להתאים את הכתוב לאמונתו של המבקר, המגיה, או המהדיר. </ref>, בפרט בדפוסים שנדפסו בזמן [[צנזורה|הצנזורה]] האירופית, שהשמיטה קטעים רבים ולא אחת אף שיבשה אותם כפי ראות עיניה. כן, גם בציבור החרדי כיום ישנה מגמה לצנזר מאמרים שונים של רבני ציבורו מתוך כוונה להתאים אותם לדעה השולטת בו<ref>כתבי רבנים חרדים רבים צונזרו; המפורסם שבכתבים הוא כתב רבי משה סופר, החתם סופר, שכמה ממאמריו בשבח ארץ ישראל והעיסוק במלאכה, הושמטו בכוונה תחילה מתוך חשש שישפיע בציבור החרדי. בפורום החרדי "בחדרי חרדים" ישנו [http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=371318&PerPage=15&forum_id=771&style=green אשכול שלם] המוקדש לצנזורה חרדית. </ref>.
ישנו [[קונצנזוס]] נרחב בקרב העוסקים בההדרת ספרים, שבמקרה של חשד לשגיאה או שגיאה ודאית בספר שכבר נדפסו ממנו כמה דפוסים, הדבר המתבקש ביותר הוא לגשת ולהשוות לדפוס הראשון המשקף קירבה למקור. לאחר פעולה זו ניתן לשער השערות ולהסיק מסקנות, אך כדי לעשות זאת צריך לעשות את המינימום הנדרש והוא לבדוק בדפוס הראשון.
| |||