רבה בר נחמני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
כיוון ש[[רב יוסף]] היה בקי בהלכה ("[[סיני ועוקר הרים|סיני]]") (בניגוד לרבה, שהצטיין ב[[פלפול]], "עוקר הרים"), הוחלט למנותו, אך הוא לא הסכים לקבל את התפקיד, ולכן התמנה רבה.{{הערה|{{בבלי|ברכות|סד|א}}}} בימיו של רבה הגיעה ישיבת פומבדיתא לשיא פריחתה. את לימודו היה פותח בדבר בדיחה, ולאחר מכן עבר לדיון הלכתי.{{הערה|{{בבלי|שבת|ל|ב}}}} ב[[מחלוקת|מחלוקות]] הרבות שבין רבה לרב יוסף, תמיד הלכה כרבה, מלבד שלושה מקרים.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קיד|ב}}}} רבה התעמק גם במשניות שיתר חכמי בבל לא גילו בהן עניין, משום שנכללו בהן הלכות שלא נהגו בבבל, והעיד על עצמו: "יחיד אני בנגעים, יחיד אני באהלות".{{הערה|שם=בבא מציעא}} הוא היה המומחה הגדול בדורו לעניין הלכות [[נגע]]ים{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פו|א}}.}} היה ממעט בשינה, ועל פי עדות תלמידו אביי, הוא ישן רק כשינת הסוס - "שיתין נשמי" (שישים נשימות) כרבו המובהק [[רב (אמורא)|רב]]{{הערה|{{בבלי|סוכה|כו|ב}}.}}.
בעת שמונה לראש ישיבת פומבדיתא היה רבה בן 18 שנה, ועמד בראש הישיבה עד מותו, בגיל 40. על פי דעות אחרות היה רבה כשהוכתר בן 38, ונפטר בגיל 60.{{הערה|{{תנאים ואמוראים|ג|229|עמודים=1063-1062}}}} התלמוד מסביר{{הערה|{{בבלי|ראש השנה|יח|א}}}} שרבה לא זכה לאריכות ימים משום שהיה מצאצאי [[עלי הכהן]], שעליו נאמר: "וכל מרבית ביתך ימותו אנשים". קיימת גם גרסא שבתלמוד מדובר אודות "[[רבא]]" חבירו של אביי, אך רבים הראיות כי הגרסא המדוייקת היא "[[רבה]]" דודו של [[אביי]], שהוא היה [[כוהן]] בוודאות, ולא על רבא{{הערה|ראיות שונות המצביעות על כך שרבא לא היה [[כהן]], וממילא לא היה מצאצאי עלי הכהן. גם רש"י ({{בבלי|ראש השנה|יח|א}}) ובעלי התוספות ({{בבלי|יבמות|קה|א}}) כותבים שרבא לא היה כהן, וכך גם בעל [[סדר הדורות]] שהביא ראיה מרבא שאמר על עצמו ({{בבלי|בבא בתרא|יב|ב}}.) כי הוא יהיה בעלה השני של בת [[רב חסדא]] לאחר [[רמי בר חמא]]. ומכיוון שבוודאי לא התכוון [[קללה|לקלל]] את רמי בר חמא שימות - אלא ש[[גירושין|יגרש]] את אשתו, ברור שרבא לא היה כהן ולכן יכול היה לשאת גרושה. ראיה נוספת נובעת מהוראתו של רבא לבניו שלא להינשא ל[[גר|גיורת]] ({{בבלי|ברכות|ח|ב}}.), ולפיכך לא היה כהן ומותר היה לבניו להינשא לגיורת. בנוסף, נכתב שרבא ישב אצל רב הונא כאשר היה גוסס (מועד קטן כח א), על אף שלכהן אסור לשהות בבית שיש בו מת}}.
רבה חי ב[[עוני]], ותלמידו [[רבא]] השווה בינו ובין רב חסדא כדי להראות שאריכות ימים, בנים ומזונות אינם ניתנים לאדם לפי זכותו, אלא תלויים במזל: רב חסדא חי 92 שנים, ורבה - 40 בלבד; בביתו של רב חסדא היו 60 חתונות, ובביתו של רבה - 60 אסונות; בביתו של רב חסדא גם הכלבים אכלו סולת, ובביתו של רבה - אפילו לחם שעורים לאנשים היה נדיר.{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|כח|א}}}}
| |||