ישראל אבן נור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yuval22 (שיחה | תרומות)
Yuval22 (שיחה | תרומות)
שורה 3:
== חייו וילדותו ==
 
שרוליק נולד בשנת [[1911]] ב[[בסרביה]], חבל ארץ של [[רומניה]] שהיה בימים ההם תחת שליטת ה[[רוסים]], שרוליק היה הבן החמישי בין ששת הבנים של משפחתו. בשנת [[1913]], יצאה המשפחה לעבר מסעה ל[[ארץ ישראל]], אשר באותם הימים הייתה שוממה וחיו בה רק כ-40 אלף איש שהתרכזו בעיקר ב[[ירושלים]], [[חברון]], [[טבריה]] ו[[צפת]]. המסע של המשפחה עבר דרך [[רומניה]], מכיוון ששם זרם נהר [[הדנובה]] ודרכו הייתה אמורה לשוט אונייתם לא"י, דרך [[טורקיה וסוריה]]. המשפחה התעכבה בעיר הנמל [[גלץ]] שברומניה, וחיכתה לבואה של הספינה.
ב-[[1914]], פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]], מה שאילץ את המשפחה להישאר בעיר [[גלץ]] לעוד 4 שנים עד שנסתיימה. בשנת [[1918]], בעת סיום המלחמה, עלו שני אחיו הבוגרים של שרוליק לארץ והתמקמו ב[[קבוצת חולדה]] עד שאביהם עלה גם כן בסוף שנת [[1919]]. המשפחה קנתה חלקה במושבה [[עין גנים]]. האזור היה שומם ומלא בביצות שנוצרו ממימי [[נחל הירקון]] שזרם בקרבה, מה שיצר ריבוי של יתושי [[מלריה]]. בראשית [[1920]], המשיכה שאר המשפחה, ושרוליק ביניהם, את המסע ל[[ארץ ישראל]].
 
'''''"עלינו על אונייה ושטנו בה יומיים עד לעיר נמל שנקראה [[קונסטנצה]], במקום בו נהר [[הדנובה]] משתפך ל[[ים השחור]]. שם מצאנו [[אונית מסע]] רוסית ישנה שנסעה לעיר נמל ב[[טורקיה]] שקראו לה [[קושטא]] ובימינו קוראים לה [[קונסטנטינופול]], שם התגוררנו במלון ישן במשך שישה שבועות, עד שמצאנו אוניה שנסעה ל[[חיפה]] דרך [[לבנון]]. גם זו הייתה אוניית מסע [[רוסית]] עתיקה ואנחנו שרצנו על רצפת האוניה. היה שם מחניק ומלוכלך, אך למזלנו נמשכה הנסיעה 10 ימים בלבד, ובשעות היום כשהים לא סער היינו מבלים על הסיפון ורק בלילה יורדים לבטן האוניה."'''''
 
בשנת [[1920]] א"י הייתה בשליטה של ה[[אנגלים]] ולא היו בה כמעט [[ערי נמל]]. האוניות נאלצו לעגון במרחק רב מהחוף, ואת האנשים לקחו ב[[סירות דייגים]] שהופעלו ע"י ספנים ערבים. המשפחה שוכנה במחנה מגודר, שם גרו באוהלים, קיבלו זריקות וחיסונים וכל בגדיהם כובסו. לאחר 3 ימים ניתן למשפחה לצאת והם המשיכו ברכבת לעבר הבית בעין גנים.
 
'''''"הנסיעה נמשכה 7 שעות ונסענו דרך [[ג'נין]], [[טול כרם]], [[קלקיליה]] ו[[ראש העין]], ובתחנה שהייתה ליד [[מעינות הירקון]], חיכה אחד מאחי הבכורים עם עגלה רתומה לשתי פרדות ואנו נסענו בה אל ביתנו בעין גנים שהיה עשוי מלבנים של אדמה ומכוסה גג פחים. על השולחן במרפסת היו צנצנות של מלח, פלפל וסוכר, ועוד צנצנת שהיו בה כדורים הנקראים [[כינין]]. 'תיקחו בכל יום 3 כדורים', אמר לנו אבא, 'אלו כדורים נגד מחלת ה[[מלריה]]'. למרות שנטלנו את הכדורים, חלינו כולנו ותמיד שכבו במיטה 2 או 3 מבני הבית".'''''
 
שרוליק התחיל יחד עם אחיו הצעיר חיימקה ללמוד בבית הספר ב[[פתח תקווה]], לשם היו מגיעים רכובים על גבו של סוסם 'לבן'. בבית המשפחה חיו 8 נפשות והייתה להם [[רפת]] עם 35 [[פרות]] אותם היו חולבים בידיהם. בכל מספר חודשים היו מתקיפים את המושבה השכנים הערבים, והם היו יוצאים אם רוביהם להלחם בהם ולגרשם. שרוליק התחיל את לימודיו ב[[כיתה ב']], אך מכיוון שהצטיין קפץ ישירות ל[[כיתה ד']]. בגיל 13 סיים את לימודיו בבית הספר ב[[פתח תקווה]] ובגיל 14.5 נרשם לבית הספר החקלאי "[[מקווה ישראל]]". למשפחתו באותם ימים לא היה דיי כסף לשלם את לימודיו, ונאמר לו שאם יצטיין בבחינות הכניסה, יזכה לקבל [[מלגת לימודים]] מאת [[הברון רוטשילד]].
'''''"לבחינות האלו הגיעו 250 מועמדים ואני הייתי הכי צ'וצ'יק. אני זוכר שאחד הבוחנים היה הדוד יהושע, הוא [[יהושע מרגולין]] שחיבר ספרים ב[[זואולוגיה]] ו[[בוטניקה]]. היה לי מזל ונתקבלתי למקווה ישראל במלגה של הברון רוטשילד".'''''
 
לאחר סיום לימודיו, כעבור 3 שנים, חזר שרוליק לעבוד יחד עם אחיו בפרדס המשפחה. פתח תקווה לא נשאה חן בעיניו ולכן החליט לעבור ל[[קיבוץ]]. ביחד עם חברו יצחק צבי, הגיע לקבוצת החוגים ב[[עמק יזרעאל]], אל [[כפר יחזקאל]]. אותה קבוצה שיסדה לאחר מכן את קיבוץ [[בית השיטה]]. מכפר יחזקאל ירדו לגור ליד מעיין [[עין חרוד]] ומכיוון שלא מצאו עבודה נדדו למקומות שונים. שרוליק השתתף בהקמת [[תחנת החשמל בנהריים]]. כשנגמרה הקמת המפעל ב-[[1932]], נדד יחד עם קבוצת חברים ל[[רעננה]], שם יסדו את קבוצת החוגים שלאחר מכן התיישבה [[במעוז חיים]].
'''''"הייתי אחד משני החברים שנשלחו להקים את [[מפעל האשלג]] ב[[סדום]], וקיווינו להתיישב באדמות הכפר ספיה בעבר הירדן (הוא צוער המוזכרת בספר [[בראשית]]). האנגלים התנגדו לכך שיהודים יהיו ב[[עבר הירדן]], ולכן הלכנו כעבור חמש שנים להקים את [[בית הערבה]] בין [[ים המלח]] ל[[יריחו]]. ב[[סדום]] הקמנו בריכות גדולות ששאבו לתוכן את מי ים המלח, ולאחר שהמים התאדו בשמש, אספו את המלחים, הפרידו אותם בבית החרושת שבנינו, וקיבלנו [[מלח בישול]] ו[[אשלג]]. בהתחלה היינו שם 20 יהודים ו-400 ערבים. רחצנו את האדמה מן המלחים הרבים במי [[הירדן]] והקמנו ישוב פורח, שבאו אליו מכל העולם ללמוד איך הופכים אדמה מלוחה לאדמה מתוקה."'''''
 
[[בית הערבה]] התפתחה במשך 9 שנים והיו בה כ-200 חברים וכ-60 ילדים. בשנת [[1948]], כשנוסדה [[מדינת ישראל]], פרצה [[מלחמת השחרור]] והמדינה הותקפה ע"י כל [[מדינות ערב]]. [[הלגיון הערבי]] של [[עבר הירדן]] וחטיבה של הצבא ה[[עיראקי]] הקיפו את בית הערבה ותכננו לכבוש אותה.
 
'''''"שלחנו בלילה את כל הילדים באווירון ל[[שפיים]], אחר כך הרסנו הכל ושטנו בסירות ל[[סדום]], שם היינו כל המלחמה, ושלושה חברים נהרגו בקרבות עם הערבים".'''''
 
חברי בית הערבה התפלגו ל-2 קבוצות שהתרכזו ב[[גליל המערבי]]. שרוליק יחד עם עוד מספר חברים הקימו בשנת [[1949]] את קיבוץ [[כברי]] הנמצא מזרחית ל[[נהריה]].
שרוליק התגורר עם משפחתו בקיבוץ עד לפטירתו ממחלת ריאות בשנת [[1990]].